The English text can be found after the Hebrew, לחץ לEnglish

איך הייתה חוויית הלידה שלך? כיצד תוכלי להיעזר בשיטת הט.א.ט כדי להתגבר על לידה טראומטית?

אין שתי לידות זהות. ישנן נשים שחוות לידה קלה ומהירה ללא תקלות. נשים אחרות עודן מתאוששות מלידה קשה וטראומטית. נשים רבות סובלות במהלך ההיריון והלידה מסיבוכים, הפלות וכל מיני קשיים, חוויות שעלולות להותיר את האישה עם צלקות עמוקות.

הנה טיפ שיכול לשפר את חוויית הלידה וההיריון שלך באופן משמעותי. נשים רבות נוטות להקשיב לסיפורי הלידה של חברותיהן, במיוחד במהלך ההיריון הראשון. הצורה שבה הלידה מוצגת בדרך-כלל בסיפורים כל-כך מלחיצה ומפחידה, שקל כל-כך להידבק מהפחד ולהתחיל לדמיין תרחישים גרועים גם לגבי הלידה העתידית שלך. בצורה כזו, רוב הסיכויים שכשתיגשי ללידה כבר תהי מלאה בפחדים וחרדות, וזה עוד לפני שזה אפילו התחיל! ואז, לאחר שתחווי בעצמך את הלידה, סיפור הלידה שלך יצטרף לכל מה ששמעת מאחרים, רק כדי להנציח את מעגל הפחדים והחרדות סביב לידה...

אז איך נוכל לשבור את מעגל הקסמים הזה?

מעכשיו, אני רוצה שלגמרי תשני את ההסתכלות שלך על כל זה. כל הסיפורים האלו והחוויות של נשים אחרות, הם כולם רק ברי-חלוף. למה? כי הם כולם רק מחשבות, אמונות, עניין של פרספקטיבה. החוויות שאנו עוברים משפיעים על המחשבות שלנו, המחשבות שלנו הופכות לאמונות, ואמונות אלו הן שקובעות איך יראו הדברים בשטח. תחשוב רע- אכן יהיה רע...

שיטת הט.א.ט מעניקה לך כלים נהדרים שיעזרו לך להשליך אמונות הרסניות לגבי הלידה ולאמץ מחשבות חיוביות ומעצימות במקומן. בעזרת שיטת הט.א.ט הצלחנו לעזור לנשים רבות להתגבר על החששות והפחדים שנקשרו אצלן עם חוויית הלידה ולגשת ללידה מתוך רוגע ושמחה.

הנה דוגמא מהחוויה של בתנו היקרה: כשביתנו הייתה בהריון ראשון, היא נורא חששה שהלידה שלה תהיה ארוכה מאוד. כולם הזהירו אותה: "לידות ראשונות הם תמיד ארוכות". כתוצאה מכל זה, היא פיתחה בראשה תמונה מעוותת של איך הלידה שלה הולכת להיראות. היא הייתה נורא מפוחדת ולחוצה מהלידה. אז ניסינו לעבוד אתה באמצעות ט.א.ט, במטרה לקחת את אותה תמונה הרסנית, ולהחליפה בתמונה חיוביות יותר. כשהגיע הזמן, בתנו הובהלה לבית הרפואה כדי ללדת. בעמדת הקבלה של בית החולים התנהל תהליך ההרשמה בעצלתיים. "אל תדאגי", הרגיעו אותה האחיות, "לידות ראשונות הן תמיד ארוכות"... אולם, למרות כל האזהרות, ברגע שסיימה את תהליך ההרשמה, נאחזה בתנו במיטה סמוכה וכרעה ללדת. תוך 10 דקות נולד התינוק.

שיטת הט.א.ט מעניקה לך כלים לשנות את דפוסי החשיבה שלך כך שממילא גם המציאות משתנה מאליה!

הדוגמאות הבאות ממחישות כיצד נשים שונות נעזרו בשיטת הט.א.ט כדי להתגבר על חרדותיהן ופחדיהן בקשר ללידה:

עד שהתחלתי לבצעTAT ,

לא ידעתי כמה אמונות מוטעות מרפרפות בראשי בלי שאשים אליהן לב.

ביצוע TAT העניק לי מודעות רבה,

והיום אני "שומעת" "קולות" שונים בראשי.

כך אני יכולה לברר את אמינותם ולשנותם במידת הצורך.

למטפל נדרשו הסברים רבים עד שהבנתי את רעיון האמונות המוטעות, ונדרשו עוד יותר הסברים עד שהסכמתי איתו.

במקום להסביר, הבה אתן דוגמה.

הייתי בשלבים מתקדמים של הריוני, והמטפל שאל אותי על מה אני רוצה לעבוד בקשר ללידה. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה. חששתי מאד מהכאבים שמהם סבלתי בהנקה בימים הראשונים לאחר לידת ילדיי הקודמים. כפי שיודעות כל האמהות שחוו אותן, ההתכווצויות שנועדו לכווץ את הרחם חזרה לצורתו המקורית רחוקות הן מלהיות נעימות. מראה האמהות המניקות שמעוותות את פניהן מפאת הכאבים, מראה קבוע הוא בחדרי ההנקה.

כל-כך עז הוא הכאב שיש שנוטלות משכך כאבים לפני ההנקה.

כאשר סיפרתי זאת למטפל הוא קרא בקול, "אבל זאת אמונה מוטעית!". "אבל זה אמת." השבתי, "שְאל כל אם, ובמיוחד אלה שעברו לידות רבות. יגידו לך שזאת עובדה. כל רופא יסביר לך זאת." אך המטפל התעקש שזאת אמונה מוטעית. היא אינה אמת לאמיתה. רק ה', והוא בלבדו, הוא האמת האבסולוטית! לכל אמת ולכל סטטיסטיקה יש יוצאים מן הכלל. אנו שומעים דברים, וכביכול מזמינים אותם להתרחש. הדבר דומה לנבואות שלקראתן אנו מזהירים הורים בגידול צאצאיהם והן בכל זאת מתגשמות.

מאחר ש"ניצחון הרוח" הוא אינו ביטוי בלבד אלא מציאות בתוך המוח האנושי, למחשבותנו ולאמונות שלנו על החיים ועל עצמנו יש השפעה גדולה על כולנו.

בכל מקרה, בויכוח החוזר בינינו, הוא הציע שפשוט נעבוד על הסוגיה. וכך היה.

אומרים שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. אני יכולה באמת להעיד שהייתה זאת הפעם הראשונה שבה לא סבלתי מהתכווצויות אחרי הלידה. האם היו לי התכווצויות? כן, היו. אך לא סבלתי מהם. אסביר לכם את פשר הדבר. הפעם, תודות ל-TAT הייתה זאת חוויה שונה לחלוטין. בכל פעם שהנקתי, וההורמון המופרש עם החלב בעת ההנקה כיווץ את הרחם, רציתי לצעוק, "יש! ההורמונים פועלים, יהיה לי חלב והרחם שלי מתכווץ חזרה למקומו."

אם כן, חשתי את הכאב אך הוא לא היה כאב שלילי אלא חיובי בהחלט. גם לא נלחמתי נגד ההרגשה, אלא קבלתי אותה כמעט בברכה. נוסף על כך, מכיוון שראיתי את הכאב באור חיובי, לא העמסתי עליו את כל האסוציאציות של כאב ושל פחד שהיו גורמים לי לעוד יותר כאב מאשר לתחושה הממשית של השריר המתכווץ.

TAT ולידה

בשעה טובה נולד לנו בן ביום שלישי ט טבת (בשעה 7:03 בבוקר).

הצירים התחילו בלילה, בערך בשעה 23:00. אלה היו צירים קלים, כל 15-20 דק'.

חשבתי שזה יפסיק באיזשהו שלב והתארגנתי לשינה, בידיעה שצריך לשים לב לשעון.

התעוררתי מדי פעם, ושמתי לב שאני מתעוררת, נושמת, וחוזרת לישון.

הסתכלתי על השעון, וראיתי שהצירים מגיעים כל כמה דקות (4, 5 או 7). יצאנו לירושלים בשעה 5:00 בערך.

והגענו לפני 6:00.הלידה התקדמה במהירות. נשמתי נשימות עמוקות. לא סבלתי בצירים.

רק בצירים האחרונים, שהיו כבר בפתיחה של 8, ולא הספקתי לנוח מהנשימות זה כאב. אבל אלה היו כמה דקות בלבד.

הגעתי לבית החולים, ואחרי שתי לחיצות התינוק היה בחוץ.

בינתיים המיילדות גילו שאני בלידה פעילה אחרי שני ניתוחים קיסריים, ונכנסו ללחץ.

אבל אני הייתי רגועה לחלוטין, ולא הבנתי על מה המהומה.

כיוון שדיממתי הרבה לקחו אותי לחדר ניתוח כדי לעשות רביזיה (ניקוי של הרחם, כדי לבדוק שהדופן לא נקרעה).

תוך כדי כך הם החתימו אותי על הסכמה לניתוח, עם הדגשה שאם ח"ו יש קרע ברחם, צריך לכרות אותו באופן מיידי.

אני זוכרת שאמרתי להם שהכל בסדר ושהרחם שלם. הייתי ברוגע פנימי שלא אפשר לי להלחץ מהסביבה.

(אח"כ נזכרתי שגם בלידות הראשונות דיממתי הרבה כך שזה נורמלי אצלי, ולא קשור לניתוח.

דבר נוסף שהרגיע את הרופאים היה רמת המוגלובין גבוהה שהיתה לי).

זו הלידה הראשונה מתוך חמש שעברתי, שהגעתי אליה רגועה.

גם הלחץ של כל הסובבים אותי לא הלחיץ אותי, והם היו מאוד לחוצים!

ילדתי בלידה רגילה אחרי שני ניתוחים קיסריים. הגעתי במוכנות פיזית ונפשית ללידה רגילה.

לא העליתי בדעתי אפשרות לניתוח קיסרי נוסף, למרות שבד"כ, אחרי שני ניתוחים קיסריים - ממשיכים ליילד רק בניתוח.

על אפידורל - אין מה לדבר.

הכל קרה כ"כ מהר שלא היה צורך בכך, ובכלל, שכחתי מהאפשרות הזו.

אני חושבת שהפעם הלידה היתה כ"כ מהירה וקלה בגלל הרגשת המוכנות, הידיעה מה עלי לעשות והרוגע שהייתי נתונה בו.

זה עבר כ"כ מהר שלא האמנתי שאני כבר 'אחרי'

אני מודה לד' ששמע את תפילותי ללידה רגילה, קלה ומהירה,

ושלח לי את השליחים הנכונים בזמן הנכון, שעזרו לי להכין את עצמי ללידה הזו.

לידה רגועה ומהירה 

בהריון החמישי שלי הגעתי לאליעזר ספטר מתוך כוונה להקל על מהלך הלידה.

חשבתי שזאת שיטה שאוכל לעבוד בה בעצמי במשך הלידה.

הגעתי לטיפול ועבדנו בצורה מאוד נעימה ונוחה על שאר הלידות וכו'.

יצאתי מהטיפול בהרגשה רגועה מאוד, כאילו ירדה איזו אבן כבדה שסחבתי על הגב בלי בכלל שהייתי מודעת אליה.

(כיוון שהסיבה שהגעתי זה כדי לעבוד על הלידה עצמה, אך בעצם גליתי שכל הזמן הייתי במתח מסוים ממה שעתיד לקרות).

בשאר הלידות שלי הצירים לא היו קשים בעקבות אפידורל,

אבל בצירי לחץ היו פשוט נוראיים ולא עזר האפידוראל (גם לא כשהוסיפו) כמו גזרה משמים.

בכל הלידות משך הזמן היה בערך חצי שעה הלידה ואולי יותר , של צירי לחץ ארוכים וקשים.

ב-24 באפריל הגעתי רגועה קבלתי אפידוראל, נרדמתי, והתעוררתי.

בשעת הצירי לחץ תוך 10 דקות התינוק היה בסוף ב"ה בחוץ.

בעצם זו הייתה כמו לידה של 10 דקות. כל היום הרגשתי שאני לא מאמינה שאני אחרי לידה.

בכלל לא הרגשתי שילדתי, כמו נס.

שוב פעם ושוב פעם, אמרתי שאני לא מאמינה שילדתי ככה. הרגשתי חזקה ורגועה.

תודה!

חוויתי ארבע הפלות ולא נכנסתי שוב להריון

שלום אליעזר,

ילדתי בן בלידה רגילה שנתיים אחרי החתונה.

חוויתי ארבע הפלות ולא נכנסתי שוב להריון - לפי הרופאים ללא סיבה מוצדקת.

הכל היה תקין. חוץ מזה סבלתי מפחדים מטראומות מבתי חולים כי אמא שלי הייתה חולה במשך ארבע שנים במחלה, וההלוך חזור הזה לבתי חולים עם המראות הקשות של האנשים הסובלים כמוה גרמו לי לפחד שגם לי זה יכול לקרות.

אבל אי אפשר לדעת מה הסיבה שבגללה בן אדם "תקוע"...

וכן עברו כשש שנים מההפלה האחרונה ולפי המלצת רב חיים קניבסקי שליט"א, לא עשיתי טיפולים.

ברוך השם, מצאתי את TAT וטופלתי במשך כמה חודשים, ובלי כל מאמץ נכנסתי להריון באופן טבעי

והחשוב ביותר הוא שאני חיה בשמחה ללא פחדים...

How Was Your Birth Experience? How Can TAT Help You Cope with Birth Trauma?

No two births are the same. Some women experience smooth and swift deliveries. Other women are still recovering from a traumatic birth. Many women suffer complications, miscarriages, and all sorts of difficulties throughout birth & pregnancy; all painful experiences which can leave the woman with long-lasting scars.

Here’s a suggestion that can help improve your birth & pregnancy experience in a significant way. Women tend to share and listen to each other’s birth stories, especially while pregnant with their first child. The way birth is usually portrayed in these stories is so terrifying, that you can so easily catch the fear and imagine the worst for yourself as well. With this bleak picture in mind, chances are that you will approach your birth full of fear and anxiety, before it even began! After your own birth experience, your new birth story will now join to everything you’ve heard from others, only to perpetuate the fear and anxiety surrounding birth…

So how can we break this cycle?

From now on, I want you to look at all this from a completely new perspective. All these stories and experiences that others share with you, they are all TEMPORARY. Why? Because they are only thoughts, beliefs, perspectives. Our experiences influence our thoughts, our thoughts turn into beliefs, and these beliefs determine how things will actually be. When we think negative, it will be negative, and our fearful and anxious thoughts will engrain that negativity in our minds.

TAT provides you with great tools to help you deprogram yourself and completely transform your outlook on birth. With TAT we have helped many women heal their fears associated with birth and acquire a fresh perspective on birth and pregnancy.

Here’s an example from our daughter’s experience: When our daughter was pregnant with her first child, everybody was warning her: “First births are always terribly long”. As a result of these comments, a distorted image of her future birth was formed in her mind. She was terrified and anxious of how things were going to play out. So we tried working with her using TAT, in attempt to take that destructive image of birth and replace it with a more positive one. When the time arrived, we rushed to the hospital. Even at the reception room in the hospital the nurses were taking their time with registration and filling out files. “Don’t worry”, they reassured her, “first births are always long”. However, contrary to what everyone was telling her, as soon as she was done with registration, our daughter had to grip onto a nearby bed and within 10 minutes the baby was born. TAT gives you tools to change your thinking patterns and thus completely transform your reality!

The following stories recount the experiences of women who used TAT to overcome their fears and anxieties regarding birth:

Do you believe in Hashem or in your Erroneous Beliefs?

Until I started doing TAT I never realized how many erroneous beliefs would be flitting through my mind without me even realizing it. Doing TAT gave me a lot of awareness, and I now am able to “hear” a lot of the “voices” that pop up in my head. Now I am able to question their validity and if necessary change them.

It took the therapist quite some explaining until I fully understood, and even more explaining until I agreed with this whole idea of erroneous beliefs.

Instead of explaining much let me give you an example.

I was in an advanced stage of pregnancy when he asked me what I wanted to work on in connection with giving birth. I didn’t have to think much as I was afraid of the after birth pangs awaiting me as I had suffered through unpleasant nursing sessions during the first few days after my older children were born. As every mother of a few children knows, and has perhaps experienced, the contractions after birth, which are there to contract the womb back into its original shape, are far from pleasant. It is a common sight in the nursing room to see the nursing mothers grimacing from the pain in their lower abdomen while they nurse their babies. Some mothers will always take a pain killer before nursing as they find those contractions so difficult to bear.

As I was telling the therapist the above, he exclaimed: “That’s an erroneous belief!” “But it is true, I countered, ask any mother especially one who has gone through several births, and she will tell you that it is a fact. Any doctor will explain it to you.” However, my therapist kept insisting that it is an erroneous belief. It is not an absolute truth. Only Hashem is an Absolute Truth! Any truth or statistics have exceptions. The thing is that because we have heard about things we, so to speak, invite them to happen to us. This is the same idea as the self-fulfilling prophecies about which parents are cautioned with the upbringing of their children.

Since “mind over matter” is not just a saying but a very true reality of the human psyche, the thoughts and beliefs we have of ourselves and life make a tremendous impact on us.

In any case as we kept arguing back and forth, he suggested, ”Let’s just work on it”. And so we did.

Well, as they say, seeing is believing. I can truly say that after this birth, I didn’t suffer from after birth pangs –for the first time. Did I have them? Yes I did, but I didn’t suffer from them! Let me explain what I mean. This time, thanks to the TAT I had a totally different experience. Every time when I sat down to nurse and the nursing hormone that gets the milk flowing and contracts the womb, I felt like shouting, “Hurray, the hormones work, I will have milk and my womb shrinks nicely back into shape”.

So I did feel the sensation, but it was entirely positive and not negative. I did not fight the sensation, but almost welcomed it; and since I saw it positively I didn’t pile on the pain all previous associations of pain and fear which then would have made me feel even more pain than the actual sensation of the contracting muscle.

TAT and the birth of my 5th child

With grateful thanks to Hashem, we were blessed with a baby boy on Tuesday 9 Tevet, at 7:03 a.m. The contractions began at night, at approximately 11:00 p.m. They were light contractions, every 15-20 minutes. I thought that this would stop at some point, and I prepared for sleep, knowing that I needed to pay attention to the clock. I awoke intermittently, and noticed that I was wakening, breathing, and returning to sleep.

I looked at the clock and saw that the contractions were arriving every few minutes (four, five or seven minutes apart). At around 5:00 a.m. we left for Yerushalayim, and arrived before 6:00. The birth progressed rapidly. I breathed deep breaths. I didn’t suffer during the contractions.

Only with the last contractions, which were at the point of eight centimeters dilation, when I had no chance to rest, did I feel pain, but this lasted for only several minutes. I got to the hospital, and after two pushes, the baby was out. Meanwhile, the midwives discovered that I was in active labor after two Cesarean births, and became anxious.

However, I remained totally calm, and didn’t understand what all the fuss was about. Because I was bleeding heavily, I was taken to the operating room for revision (cleaning of uterus in order to check that there is no endometrial tearing). During this, they had me sign an agreement for surgery, emphasizing that if G-d forbid there is tearing, the uterus would need immediate removal. I remember telling them that all is well, and that the uterus is intact.

I was in a state of internal peace that didn’t let me be pressured from without. (Afterwards, I remembered that after my other births I had bled copiously, so it was normal for me and not a result of the surgeries. Another thing that calmed the doctors was my high hemoglobin level).

It was clear to me that I would have a regular birth and not a C-section. The labor passed by so quickly (there wasn’t even time for an epidural) and so easily, that I had a hard time believing that I had already given birth.

This is the first birth out of five that I have undergone, where I was calm. Even the stress of those around me didn’t affect me, and they were very stressed! I had a normal birth after two Cesarean births. I arrived physically and psychologically prepared for a regular birth.

I didn’t countenance the possibility of an addition Cesarean surgery, even though it is usual after two Cesareans to give birth only through surgery. Concerning an epidural - there is nothing to say. Everything happened so swiftly that it was unnecessary, and I even forgot about the possibility of an epidural. I think that this birth was so quick and easy because of the work I did with TAT and that gave me the feeling of preparedness, the knowledge of what I should do, and the calm that I felt. It all happened so quickly that I couldn’t believe that I was already “after it”. I thank G-d that He heard my prayers for a regular birth with the help of TAT, easy and swift, and that He sent me the right emissaries at the right time to help me prepare myself for this birth.

Pregnancy and relaxed and swift birth of my last baby 

In my fifth pregnancy, I came to Eliezer Spetter with the intention of alleviating difficulty in the process of birth. I thought this would be a technique that I could use myself during the birth.

I arrived at the session and we worked in a very pleasant and relaxed manner on my other births, etc. I left the treatment session feeling very calm, as if I had released a heavy weight that I had been carrying on my back without being aware of it. (The reason that I came was to work on the birth itself, but actually I discovered that I was in somewhat of a state of anxiety about what was going to take place).

In my other births, the contractions weren’t so difficult due to the epidural, but during the transition stage the contractions were horrible and the epidural didn’t help (even when they increased it), like a Heavenly decree.

In each birth, it took around half an hour or more at the end of long and painful contractions.

On April 24th I arrived calm and received an epidural, dozed and awoke.

During the transition stage after 10 minutes the infant was out.

Actually it was like a 10 minute labor. All day I felt that I couldn’t believe that I had already given birth. I didn’t feel at all as if I had been through labor; it was like a miracle. Again and again I said that I just couldn’t believe that I had given birth like this. I felt strong and relaxed.

Thank you!

I had four miscarriages and since then have been unable to get pregnant 

Dear Eliezer,

Two years after my wedding, I gave birth naturally.

I then had four miscarriages and since then have been unable to get pregnant.

Everything is fine physically, yet I suffered from fears and traumas connected to hospitals since my mother was ill for four years, and the back and forth to and from the hospital and the difficulty in seeing people like her in their suffering caused the fear that this could happen to me as well.

It is impossible to know why people are “stuck”…

Six years passed since the last miscarriage, yet Rav Kanievsky שליט"א suggested that I not have fertility treatments.

Thank G-d, I found TAT and was treated over a few months. Lo and behold, thank G-d I had a spontaneous pregnancy.

Moreover, most important of all, I live my life happily without fears…

So this my advice TAT on every thought, pain or fear in your pregnancy and birth of your children.