הניוזלטר באנגלית בעברית בהמשך.., לחץ לעברית

Are you coming out of Mizraim (Egypt) or are you staying?

We are now in the period of Pesach and everyone is preparing. We clean our houses of chametz so as to be ready for the Pesach week. However, you know that sometimes you have asked yourself the question, How much am I still in Mizraim? How much do I still suffer from the slavery of my traumas that prevent me from going forward in life as a free human being? Maybe you have never asked yourself how much you are still in slavery from your past, yet what happened to you in your past, in your early childhood or later in life, sets you up to maintain certain habits that you suffer from today, habits that can be changed.

How many people are fighting themselves and are angry about what they did to themselves in the past?

How many people live in their own imaginations, imagine that all is fine and run away from the reality?

I can give many more examples, but I only can say that Pesach is also about letting go of your own Mizraim to be a free person.

Yes, you can stop the bondage with a simple tool --TAT.

Read these following stories:

From Despair to total Rescue,

building a new, strong, personality and finding my true wife with TAT

Continuing my story and the amazing change in me since I met Eliezer, I would like to tell how the tools and the methods that I acquired from him help me daily.

During the initial period with Eliezer, he worked mainly with the release and cleansing of traumas that had been present since an early age and which I had carried with me throughout my adolescence and during my military service. Later on, during the past years, we concentrated on building a new, strong, personality who is able to confront with difficulties. Eliezer’s unique method has proved itself over time, especially when dealing with traumas and difficulties which have accumulated over the years.

This gradual process was especially important in order to successfully create stability for the rest of my life. Those changes I can see today, in all of those areas where I had difficulties – in forming new contacts, getting jobs, dealing with day to day matters and in my relationships with others.

The main issue with which I have dealt with lately and, Thank G-d, have succeeded, was in finding a partner for life and building a home with her. The journey was not easy due to the long and winding road that I had trodden, and I had no idea what kind of woman would be suitable. I was very mixed up due to a former relationship and had had a hard time letting go. Sometimes I felt that I rejection from women who were not interested in me. Later I would go on dates and not be able to concentrate on one particular person. Eliezer helped me get over the girl to whom I was still emotionally connected and to concentrate on the new relationship.

Thank G-d, I was able to overcome difficulties and problems that arose at the beginning of the relationship, and today I am happily married to a wonderful woman.

If I were to summarize the many years in which I have known Eliezer, I can say that I have become a different person, and my recent marriage has brought me to a new goal in life in building a warm home through mental stability and self fulfillment. The tools which I acquired through my meetings with Eliezer will be utilized in any difficulty or problem that may arise along the way, a route which is now clear, paved, and full of joy.

despair to total Rescue

And the following story:

Depression

I want to ask you: how were you when you came to me about a year ago? About 15 months ago? What was you situation and how did you think of going into therapy?

My situation, as you well know, was an emotional wreck, a terrible state of affairs. In addition to that I was exceptionally skeptical. Going to therapy didn't mean anything. It was an appeasement to my wife. I was hesitant, skeptical. I thought we'd do this for a short period of time and get it over with. I was skeptical, I thought, "Let's get it over with; it's a bunch of nothing". I quickly learned in a short period of time that this is not exactly standard, classic therapy. That is, speaking everything out loud, a ten year commitment to a therapist or psychiatrist, or taking medication. This method is working with your physical body, working with your emotions, and cleaning out the traumas or the emotional effects, different events in your life. Life's events leave their marks on people: that gives you their experiences, their knowledge, and their understanding of their perception of the world. Sometimes, though, life's events are very harsh, very difficult, and people are not up to accepting all the knocks they get hit with. Now, when that happens, when they are not secure enough to accept it, they store those knocks. And their conduct, their behavior consequently reflects all the hard knocks and all the emotional battles that they underwent during their life. Many times people act in accordance with their emotional battles and not with their intelligence.

האם אתם יוצאים ממצרים או נשארים שם?

אנו נמצאים כעת בתקופה של פסח וכולם מתכוננים. אנחנו מנקים הבתים מהחמץ כדי שנהיה מוכנים לשבוע של פסח. אבל האם שאלתם את עצמכם אי פעם, עד כמה אני עדיין במצרים? כמה אנחנו סובלים עדיין מטראומות העבדות שלנו שמונעת ממנו להתקדם בחיים כאדם חופשי?

אולי מעולם לא שאלתם את עצמכם עד כמה אתם עדיין נמצאים בעבדות העבר שלכם, אך מה שקרה בעברכם, בילדות או מאוחר יותר בחיים, מביא אתכם להמשיך בהרגלים מסוימים שמהם אתם סובלים עד היום, והמצב יכול להיות שונה.

כמה אנשים נלחמים בעצמם וכועסים על עצמם את מה שהם עשו לעצמם בעבר?

כמה אנשים חיים בדמיון שלהם, מדמיינים שהכל בסדר ובורחים מהמציאות?

אני יכול לתת עוד דוגמאות רבות, אבל אני אומר רק שפסח הוא גם ויתור על ה"מצרים" שלכם כדי להיות חופשיים.

כן, תוכלו להפסיק את השעבוד בעזרת כלי פשוט - TAT.

קראו את הסיפורים הבאים:

מייאוש להצלה מוחלטת,

ברצוני לשרטט במעט מילים את התועלת העצומה שהסבו לי המפגשים עמך, בתקווה שהדבר ישמש כהכרת טוב סמלית.

אני אברך בן תורה בגיל ה-30.  לצערי נקלעתי למצבי נפש קשים, ביניהם חרדות עמוקים, פחדים, מתחים ועוד. מובן כי מצבים אלו שנמשכו תקופות ארוכות הפרו את חיי לקשים מנשוא. בליבי פנימה הרגשתי שאינו יכול להמשיך כך, כלומר אין בי את הכוחות, ולמרות השתדלויות שונות לא העליתי בחכתי את הפתרון למצב.

כמו כל יהודי הנמצא בצרה, שיש לו כתובת, כך גם אני פניתי לבוראי בתפילה תמידית שיושיעני. והייתה לי ההרגשה והתקווה שבורא עולם הוא כל יכול וגם להושיע אותי הוא יכול, על אף שלכאורה, אין נראית באופק כל תקווה.

והישועה הגיעה בס"ד.

היא החלה כבר בפגישה הראשונה עמך ר' אליעזר.  מאור פנים ולב חם יחד עם הטיפול הרפואי הפכו אט אט את התקווה למציאות. וכיום לאחר חמש פגישות משחררות ומרעננות אני מרגיש שאיני יכול לתאר במילים את החיים הנפלאים שקבלתי מבורא עולם במתנה. ישועה כזו לא יכולה להיות אלא מד' יתברך, כשאתה ר' אליעזר משמש לה שליח טוב ונאמן.

תודה לך ר' אליעזר שנתת לי לחוש את ההודאה העצומה "נודה לך ה' אלוקינו...על חיים חן וחסד שחוננתנו"

בהוקרה רבה,

טראומה, דיסלקציה

האם אתה יכול לספר לי חלק מהטראומות הקשות שלך שעבדנו עליהם?

חלק מהטראומות היו עם ההורים שלי ובתהליך ההתבגרות, ובמאבקים עקב דיסלקסיה ולקויילמידה. אני יכול לומר שהיו לי הרבה טראומות בקשר ל חינוך ובית ספר, ואיך התנהגו כלפי.לימודי במכללה גם כן היו טראומה גדולה. אני עדיין סבלתי פחדים מהטראומות האלו שמאודהשפיעו על חיי.

הנישואין שלי הם לא במצב הכי נוח. עשרים השנים שלי בישראל לא הכי טובות. את כלהטראומות האלו שחררתי בעזרת TAT .

הקשר שלי עם אבא שלי מאוד השתפר. גם הקשרים שלי עם אנשים בכלל השתנו. אני מבין גםאחרים וגם את עצמי הרבה יותר טוב בגלל העבודה בשיטת TAT .אמרת לי בתחילת הטיפולים שכשדברת עם אביך בטלפון, לאחר השיחה נכנסת לזעם.בדיוק. הייתי זועם לגמרי, במצב מעוות, וימים שלמים הייתי חוזר על השיחה בראש שלי. הייתימתעייף מרוב מחשבות. היום המצב הפוך. רוב הזמן יש לנו שיחות נעימות. יש לנו קשר טוב. אביהוא ניצול שואה. אז יש לו את הבעיות שלו. עכשיו אני יכול לקבל אותו ולהבין אותו, ופיתחתיקשר חם איתו, ואני מתייחס א ליו בדרך הנכונה. כמו כן, עם אשתי אני יכול להתמודד עם כל מהשבינינו בצורה מתאימה.

סיפרת לי שכשרק התחתנת, נזרקת מהישיבה. הייתה לך בעיה באמירת קידוש, והפסקתלהניח תפילין.נכון. בנוסף, בצד אחד שנאתי את ה', ובצד שני הרגשתי מחובר אליו. זה היה עניין חזק, קשרמאוד סכיזופרני לגבי ה'. קשר אהבה/שנאה. כן, הוא קיים, ואתה תלוי בו. ושנאתי אותו בגללהחיים שלי שהייתי חייב לחיות. עכשיו, ברוך ה', אני שוב מניח תפילין. אני שוב מתפלל ולומד.

אתה גם ספרת לי שבתחילת הנישואין, בגלל שאמרת קידוש בצורה כל כך רעה עקב הדיסלקסיה,אשתך שאלה רב על זה. ולכן תמיד הרגשת שאתה עומד לפני בית דין, שאתה בשיפוט.אכן. במשך 20 שנות נשואים, אמירת קידוש גרמה לי טראומה בכל פעם. היום אני כבר לאמרגיש שפוט כשאני מקדש. אני כבר כמעט ולא טועה כשאני מברך לפני אנשים אחרים. וגם,אם אני כן טועה, אני מתקן את עצמי וממשיך הלאה. זה כבר לא עניין גדול, ואני לא מרגיששנכשלתי ועולמי התמוטט.פעם, הרגשתי שאני כשלון בכל דבר. היום אני מרגיש בסדר ויותר בטוח בעצמי.

לא מזמן התקשרת אלי אחרי שהיית ב"שבע ברכות", ואמרת לי, "אני משוחרר משד הדיסלקסיה". נכון, נכון. אני הרגשתי אחוז אימה כשהייתי צריך לברך בקהל. וכן, לפני שבועיים, כיבדו אותיבאמירת אחת מה"שבע ברכות". בדרך כלל, הייתי מלא פחד קהל. עכשיו לא פחדתי, בירכתיבקול רם, ברור, ובלי טעויות.

אתה מתכוון שאתה לא הופך מילים? נכון.

אתה מתכוון שאתה לא מבלבל מילים יותר? אתה קורא באופן נורמלי עכשיו?אמת. אני כבר לא מבלבל מילים. הקריאה שלי מאוד השתפרה, אני יותר נינוח, יותר בטוח,יותר סומך על עצמי. אולי זה לא הכשרון הכי-הכי שלי, אבל מאוד השתפרתי בחודשים שלהטיפולים כאן.

אמרת שקודם, כשהתפללת בבית הכנסת לא יכלו לשמוע אותך. ופתאום אתה מתפלל בקול רם.נכון. רוב הזמן, בגלל הדיסלקסיה, חששתי להתפלל בקול, פחדתי שאני אטעה. עכשיו אני קוראבשטף, ואני יכול להתפלל בקול מתאים בבית הכנסת בלי לפחד שמשהו יסתכל עלי ויצחק עלההיגוי שלי או הטעויות שלי, והרגשת שיפוט עקב אי-יכולת לתפקד.

אתה אומר שעל ידי הטיפולים בשיטת TAT אתה מצאת שהדיסלקסיה שלך קשורה לטראומה?הייתי אומר שאחוז גדול קשור לטראומה.

איזה אחוז? כפי הנראה, מעל 90 אחוז. במצב טראומתי; אולי יש קצת בעיה נוירולוגית, אנטומית. אבלכל זה חלק הרבה פחות מהחלק הרגשי.

חשבת בהתחלה שלעולם לא תתגבר על זה.כן. חשבתי שזה נכות לחיים, גזר דין מוות, נולדתי כך, לחיי שבי, של קורא לקוי, ואדם שלאמתפקד כראוי בחברה בגלל שלא יכולתי לקרוא, והרבה ביהדות מבוסס על קריאה.

אז אולי עכשיו יש לך מחשבות על קריירה, התחלות חדשות בחיים, לימודים?אני שוקל אולי ללכת ל"אולפן" אחרי 20 שנה בישראל. תמיד חששתי להכניס את עצמי למצבשל כשלון. היום זה נראה לי אחרת. בגילי זה עלול להיות קשה להתחיל לימודים. אני גם צריךלדאוג לפרנסה. יש לי אישה ו ילדים ; זה לא קל להתמסר ללימודים. באופן כללי, אני יותר מלאהתלהבות, יותר מסור. הרגשתי שאני מסוגל להצליח בחיים עלה בהמון אחוזים, 90 אחוז ויותר.בתחילה, חשבתי שאני אבוא לשלוש פגישות TAT האלו; הנחתי שאני אשלול את זה, שזה לאיהיה שווה כלום. הייתי חייב לעשות את זה בשביל הגירושין, להראות לבית דין שעשיתי צעדב"שלום בית" - זאת הייתה הכוונה שלי כשבאתי. לא ציפיתי לתוצאות. באתי במחשבה של"קדימה, נתגרש, בוא נגמור עם זה".במהרה גיליתי שזה משהו אחר. ואז החלטתי שאמשיך לבוא חודשיים, שלושה, וזה הפךלשלושה-שישה חודשים. אני מטופל פה כבר 15 חודשים, ואני רואה כמה הייתי זקוק לזהוכמה זה כדאי. אני מרגיש שזה עזר לי מאוד.

תודה לך על הסברך.