עברית אחרי האנגלית
The magic of Changing your thoughts
Changing your negative thinking into positive will change your life.
Read the stories:
Do you believe in HaShem
or in your Erroneous Beliefs?
Till I started doing TAT I never realized how many erroneous
beliefs would be flitting through my mind without my even realizing it. Doing
TAT did give me a lot of awareness and I do “hear” now a lot of the “voices”
that pop up in my head. Thus I can now question their validity and if necessary
change them.
It took the therapist quite some explaining till I fully
understood and even more explaining till I agreed with this whole idea of
erroneous beliefs.
Instead of explaining much let me give you an example.
I was in the advanced stage of pregnancy when he asked me what I
wanted to work on in connection with birth giving. I didn’t have to think much
as I was afraid of the after birth pangs awaiting me as I had suffered through
unpleasant nursing sessions the first days after birth with my previous
children. As every mother of a few children knows and possibly has experienced,
the contractions after birth, which are there to contract the womb back into
its original shape, are far from pleasant. It is a common sight in the nursing
room to see the nursing mothers grimacing over the stomach ache they experience
while they nurse their babies. Some mothers as a rule take some Acamol before
the nursing as they find those contractions so difficult to bear.
As I was telling the therapist the above he exclaimed: That’s an
erroneous belief! But it is true, I countered, ask any mother expecially one
who has gone through several births and they will tell you that it is a fact.
Any doctor will explain it to you. However, my therapist kept insisting that it
is an erroneous belief. It is not an absolute truth. Only HaShem is an Absolute
Truth! Any truth or statistics have exceptions. The thing is that because we
have heard about things we, so to speak, invite them to happen to us. The same
idea as the self-fullfilling prophecies that parents are cautioned about with
the upbringing of their children.
Since “mind over matter” is not just a saying but a very true
reality of the human psyche, the thoughts and beliefs we have of ourselves and
life make a tremendous impact on us.
In any case as we kept arguing back and forth, he suggested,
let’s just work on it. And so we did.
Well, seeing is believing as they say. I can truly say that this
time for the first time I didn’t suffer from after birth pangs. Did I have
them? Yes I did, but I didn’t suffer from them! Let me explain what I mean.
This time thanks to the TAT I did I had a totally different experience. Every
time when I sat down to nurse and the nursing hormone that contracts the milk
ducts and gets the milk flowing, started also contracting the stomach I felt
like shouting, “hurray, the hormones work, and I will have milk and my womb
shrinks nicely back into shape”.
So I did feel the sensation but it was entirely positive and not
negative. Neither did I fight the sensation but almost welcomed it. Besides all
of that since I saw it positively I didn’t pile on top of the pain all previous
associations of pain and fear and what not, which then would have made me feel
even more pain than the actual sensation of the contracting muscle.
It is really very much the idea of the Swiss method of birthing
where they teach the mothers-to-be to interpret the sensation of the stomach
contractions not as pain from which we try to flee but rather a sensation we
welcome and work along with.
That real life example showed me very clearly that it is all in
the mind. We make life so hard for us because of all these erroneous beliefs.
This concept is known nowadays in the conventional medicine too, as they call
it psychosomatic illnesses. Illnesses that seem imagined but where the patient
has an actual physical pain eventhough everything is physically alright. It is
triggered by his mind. Besides that conventional medicine admits that certain
deceases are causes partly or mainly from stresses or fears etc. i.e. that
inbalances of the emotions and thoughts of man can have a direct influence on
his physical wellbeing, what with high bloodpressure, heart deceases, cancer.
I had another clear episode the other day about how our mind
causes us trouble. I went to the post office in the hope that the clerk would
be able to look up some details of a banking transaction for me on his
computer. She didn’t manage to provide me with the information I needed. As I exited
the post office I suddenly noticed that I had a headache. I right away
understood that it had been caused by the annoyance in the post office. I then
made a quick TAT on that telling myself “even if things don’t work out the way
I want to, I don’t need to have a headache” . As I was doing the TAT I watched
in fascination how the headache disappeared.
A few days later I had another revelation. We don’t realize how
packed we are with erroneous beliefs. As children we suck in all the
information about life taking it in like a sponge. Being children we don’t have
the capacity to critically analyze all the information we take in. We just
record it as true facts and it is put into the backdrawers of our minds, the
subconscious. Later on in life we react to situations based on what is stored
in our minds. Let me give you again a personal example.
The other week I had a very busy Friday, where I stood on my
feet the entire day. After candle lighting I plopped into a chair and noticed
how my feet ached. I told myself, no wonder standing on your feet the whole day
and with overweight to boot. Oh, wait a minute, I told myself, that is an
erroneous belief. There are plenty of people who stand on their feet the whole
day and many of them are overweight too and their feet don’t ache.
So there must be an erroneous belief sitting somewhere. So I
made a TAT and what popped up? I suddenly saw in my mind my mother tying on
such special health shoes in preparation for many hours of standing on her feet
with pessach cleaning, and she was an overweight lady. So there it goes.
Eventhough my mother never had said anything in this vain, just seeing her
putting on those health shoes recorded in my child’s mind that standing on
one’s feet a long time, especially when overweight can cause feet to ache. Once
I had finished that set of TAT I realized to my surprise that my feet had
stopped aching!! Amazing indeed.
The list goes on and on. Nowadays, medicine has established
impressive statistics with placebo medicines which prove the idea of mind over
matter.
It gives the person the feeling of power to know that he is no
victim of circumstances. Whatever HaShem puts for him in his life he can deal
with in a positive way it just all depends how he will react to it and for that
he has to check his mind if he perceives life in the correct way.
Behatzlacha!
TAT and the birth of my
5th child
Happily, we had a baby boy on Tuesday 9 Tevet, at 7:03 a.m.The
contractions began in the night, approximately at 11:00. They were light
contractions, every 15-20 minutes. I thought that this would stop at some
point, and I prepared for sleep, knowing that I needed to pay attention to the
clock. I awoke intermittently, and noticed that I was wakening, breathing, and
returning to sleep.
I looked at the clock and saw that the contractions were
arriving every few minutes (four, five or seven minutes apart).Around 5:00 a.m.
we left for Yerushalayim, and arrived before 6:00.The birth progressed rapidly.
I breathed deep breaths. I didn’t suffer during the contractions.
Only with the last contractions, which were at the point of
eight centimeters dilation, when I had no chance to rest, did I feel pain, but
this lasted for only several minutes. I got to the hospital, and after two
pushes, the baby was out.Meanwhile, the midwives discovered that I was in
active labor after two Cesarean births, and became anxious.
However, I remained totally calm, and didn’t understand what all
the full was all about. Because I was bleeding heavily, I was taken to the
operating room for revision (cleaning of uterus in order to check that there is
no endometrial tearing). During this, they had me sign an agreement for
surgery,
emphasizing that if G-d forbid there is tearing, the uterus
would need immediate removal. I remember telling them that all is well, and
that the uterus is intact.
I was in a state of internal peace that didn’t let me be
pressured from without. (Afterwards, I remembered that after my other births I
had bled copiously, so it was normal for me and not a result of the surgeries.
Another thing that calmed the doctors was my high hemoglobin level).
It was plain and clear to me that I would have a regular birth
and not a C-section. The labor passed by so quickly (there wasn’t even time for
an epidural) and so easily, that I had a hard time believing that I had already
given birth.
This is the first birth out of five that I have undergone, where
I was calm. Even the stress of those around me didn’t affect me, and they were
very stressed!I had a normal birth after two Cesarean births.I arrived
physically and psychologically prepared for a regular birth.
I didn’t countenance the possibility of an addition Cesarean
surgery, even though it is usual after two Cesareans to give birth only through
surgery.Concerning an epidural - there is nothing to say. Everything happened
so swiftly that it was unnecessary, and I even forgot about the possibility of
an epidural.I think that this birth was so quick and easy because of the work I
did with TAT and that gave me the feeling of preparedness, the knowledge of
what I should do, and the calm that I felt.It all happened so quickly that I
couldn’t believe that I was already “after”.I thank G-d that He heard my
prayers for a regular birth with the help of TAT, easy and swift, and that He
sent me the right emissaries at the right time, who helped me prepare myself
for this birth.
I
didn’t want to live, the world is a bad place and nothing can change to the
good.
When I first came to Chava, I was in a bad way. I didn’t want to
live. As far I was concerned, the world was a bad place. I was alone although I
was surrounded by family and a supportive circle of friends. I felt abnormal,
that the whole world was different from me and that no one understood me. I was
carrying a heavy load of traumas from my childhood starting from when one of my
parents passed away.
When I came to Chava, I did not believe that anything could
change but already after the first treatment, I felt a considerable change.
After two and a half months, I am a new person. I have finished my degree, and
I love life. All the bad feelings that I had experienced over the years
disappeared completely, and all within two and a half months that changed my
life.
I received my life anew. Life is wonderful, happy and better
than I could have dreamed.
I recommend that everyone try this technique.
It simply does wonders.
הקסם של שינוי המחשבות שלך
שינוי החשיבה השלילית שלך לתוך חיובי ישנה את חייך.
קראו את הסיפורים:
שינוי החשיבה השלילית שלך לתוך חיובי ישנה את חייך.
קראו את הסיפורים:
האם אתה מאמין בה' או באמונותיך המוטעות
עד שהתחלתי לבצעTAT ,
לא ידעתי כמה אמונות מוטעות מרפרפות בראשי בלי שאשים אליהן לב.
ביצוע TAT העניק לי מודעות רבה,
והיום אני "שומעת" "קולות" שונים בראשי.
כך אני יכולה לברר את אמינותם ולשנותם במידת הצורך.
לתרפיסט נדרשו הסברים רבים עד שהבנתי את רעיון האמונות המוטעות, ונדרשו עוד יותר הסברים עד שהסכמתי איתו.
במקום להסביר, הבה אתן דוגמה.
הייתי בשלבים מתקדמים של הריוני, והתרפיסט שאל אותי על מה אני רוצה לעבוד בקשר ללידה. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה. חששתי מאד מהכאבים שמהם סבלתי בהנקה בימים הראשונים לאחר לידת ילדיי הקודמים. ההתכווצויות שנועדו לכווץ את הרחם חזרה לצורתו המקורית רחוקות הן מלהיות נעימות, כפי שיודעות כל האמהות שחוו אותן. מראה האמהות המניקות שמעוותות את פניהן מפאת הכאבים, מראה קבוע הוא בחדרי ההנקה.
כל-כך עז הוא הכאב שיש שנוטלות משכך כאבים לפני ההנקה.
כאשר סיפרתי זאת לתרפיסט הוא קרא בקול, "אבל זאת אמונה מוטעית!". "אבל זה אמת." השבתי, "שְאל כל אם, ובמיוחד אלה שעברו לידות רבות. יגידו לך שזאת עובדה. כל רופא יסביר לך זאת." אך התרפיסט התעקש שזאת אמונה מוטעית. היא אינה אמת לאמיתה. רק ה', והוא בלבדו, הוא האמת האבסולוטית! לכל אמת ולכל סטטיסטיקה יש יוצאים מן הכלל. אנו שומעים דברים, וכביכול מזמינים אותם להתרחש. הדבר דומה לנבואות שלקראתן אנו מזהירים הורים בגידול צאצאיהם והן בכל זאת מתגשמות.
מאחר ש"ניצחון הרוח" הוא אינו ביטוי בלבד אלא מציאות בתוך המוח האנושי, למחשבותנו ולאמונות שלנו על החיים ועל עצמנו יש השפעה גדולה על כולנו.
בכל מקרה, בויכוח החוזר בינינו, הוא הציע שפשוט נעבוד על הסוגיה. וכך היה.
אומרים שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. אני יכולה באמת להעיד שהייתה זאת הפעם הראשונה שבה לא סבלתי מהתכווצויות אחרי הלידה. האם היו לי התכווצויות? כן, היו. אך לא סבלתי מהם. אסביר לכם את פשר הדבר. הפעם, תודות ל-TAT הייתה זאת חוויה שונה לחלוטין. בכל פעם שהנקתי, וההורמון המופרש עם החלב בעת ההנקה כיווץ את הרחם, רציתי לצעוק, "יש! ההורמונים פועלים, יהיה לי חלב והרחם שלי מתכווץ חזרה למקומו."
אם כן, חשתי את הכאב אך הוא לא היה כאב שלילי אלא חיובי בהחלט. גם לא נלחמתי נגד ההרגשה, אלא קבלתי אותה כמעט בברכה. נוסף על כך, מכיוון שראיתי את הכאב באור חיובי, לא העמסתי עליו את כל האסוציאציות של כאב ושל פחד שהיו גורמים לי לעוד יותר כאב מאשר לתחושה הממשית של השריר המתכווץ.
הדבר דומה מאד לשיטת הלידה השוויצרית שבה מלמדים את המיילדת לתרגם את תחושת התכווצויות הרחם לא ככאב ממנו צריך לברוח,
אלא כתחושה מבורכת שאיתה אפשר לפעול.
ניסיון זה מהחיים הוכיח לי בבירור שהפתרון נמצא במוח. אנו מקשים על עצמנו בגלל המחשבות המוטעות. תפיסה זו מוכרת כיום גם ברפואה הקונבנציונאלית בשם מחלה פסיכוסומאטית. מחלות הנראות מדומות, אך לחולה יש כאב פיזי ממשי אף על פי שפיזית הכול כשורה.
הכאב נובע מגירוי במוח החולה. עם זאת, הרפואה הקונבנציונאלית מודה שמחלות מסוימות נגרמות -- חלקית או לחלוטין -- מלחץ או מפחדים. זאת אומרת שלחוסר איזון ברגשות האדם ובמחשבותיו יכול להיות השפעה ישירה על בריאותו הפיזית, דוגמת לחץ דם גבוה, מחלות לב או סרטן.
לפני כמה ימים שוב ראיתי בבירור איך מוחנו גורם לצרות. הלכתי לדואר בתקווה שהפקיד יוכל לבדוק בעזרת המחשב כמה פרטים של פעילות בנקאית. הוא לא הצליח למצוא את המידע שביקשתי. בזמן שיצאתי מבית הדואר שמתי לב לכאב ראש. הבנתי מיד שכאב הראש נגרם מכעסי בבית הדואר. בצעתי TATמהיר ואמרתי לעצמי ש"אפילו אם דברים לא מסתדרים כפי שאני רוצה, אין לי צורך בכאב ראש". כאשר בצעתי את ה-TATהתפעלתי להרגיש איך כאב הראש חולף.
כמה ימים מאוחר יתר גיליתי גילוי נוסף. אין אנו מודעים לכמות המחשבות המוטעות הטמונות בנו. במשך הילדות אנו סופגים את כל המידע על החיים כפי שסופג הספוג מים. לילדים אין היכולת לנתח או לבקר את המידע שהם סופגים, אלא הם רושמים אותו כעובדות אמיתיות, והמידע מאוכסן במגירות התחתונות של מוחנו, בתת-המודע. מאוחר יותר בחיינו, אנו מגיבים למצבים בהתבסס על מה שמאוכסן במוחנו. אביא שוב דוגמה אישית.
לפני כמה זמן היה לי יום ששי עמוס ביותר, יום שבו עמדתי על רגליי במשך יום שלם. לאחר הדלקת נרות השבת, נפלתי לכסא ושמתי לב לכאבי רגליים. אמרתי לעצמי," אין פלא, עמדת על רגלייך במשך כל היום, ועוד עם עודף משקל". "רק רגע", תהיתי ביני לבין עצמי, " זאת אמונה מוטעית. אנשים רבים עומדים על רגליהם במשך יום שלם, ורבים סובלים מעודף משקל אף הם, אך רגליהם לא כואבות."
חייבת להיות כאן אמונה מוטעית. בצעתי TATומה הופיע? פתאום ראיתי בנבכי מוחי את אימי קושרת נעלי בריאות מיוחדות לקראת שעות רבות של עמידה וניקיונות לפסח – והיא הייתה בעלת משקל עודף. הנה זה. למרות שאמי אף פעם לא אמרה דבר בכיוון הזה, רק לראות אותה נועלת את הנעליים הזכירה בזיכרון הילדה שעמידה לזמן ארוך יכולה לגרום לכאבי רגליים. לאחר שסיימתי את ה-TATשמתי לב, להפתעתי, שרגליי הפסיקו לכאוב. מדהים באמת.
הרשימה ארוכה מאד. כיום, בעזרת תרופות פלצבו, ייסד עולם הרפואה סטטיסטיקות מרשימות שמוכיחות את המושג "ניצחון הרוח".
לאדם היודע שהוא אינו קרבן הנסיבות יש תחושת כוח. הוא יכול להתמודד בצורה חיובית עם כל ניסיון שמציב בפניו הקב"ה. הכול תלוי בתגובתו, ולכן עליו לבדוק את מוחו ולוודא שהוא אכן רואה את החיים בדרך הנכונה.
בהצלחה!
בשעה טובה נולד לנו בן ביום שלישי ט טבת (בשעה 7:03 בבוקר).
הצירים התחילו בלילה, בערך בשעה 23:00. אלה היו צירים קלים, כל
15-20 דק'.
חשבתי שזה יפסיק באיזשהו שלב והתארגנתי לשינה, בידיעה שצריך לשים
לב לשעון.
התעוררתי מדי פעם, ושמתי לב שאני מתעוררת, נושמת, וחוזרת לישון.
הסתכלתי על השעון, וראיתי שהצירים מגיעים כל כמה דקות (4, 5 או 7).
יצאנו לירושלים בשעה 5:00 בערך.
והגענו לפני 6:00.הלידה התקדמה במהירות. נשמתי נשימות עמוקות. לא
סבלתי בצירים.
רק בצירים האחרונים, שהיו כבר בפתיחה של 8, ולא הספקתי לנוח
מהנשימות זה כאב. אבל אלה היו כמה דקות בלבד.
הגעתי לבית החולים, ואחרי שתי לחיצות התינוק היה בחוץ.
בינתיים המיילדות גילו שאני בלידה פעילה אחרי שני ניתוחים קיסריים,
ונכנסו ללחץ.
אבל אני הייתי רגועה לחלוטין, ולא הבנתי על מה המהומה.
כיוון שדיממתי הרבה לקחו אותי לחדר ניתוח כדי לעשות רביזיה (ניקוי
של הרחם, כדי לבדוק שהדופן לא נקרעה).
תוך כדי כך הם החתימו אותי על הסכמה לניתוח, עם הדגשה שאם ח"ו
יש קרע ברחם, צריך לכרות אותו באופן מיידי.
אני זוכרת שאמרתי להם שהכל בסדר ושהרחם שלם. הייתי ברוגע פנימי שלא
אפשר לי להלחץ מהסביבה.
(אח"כ נזכרתי שגם בלידות הראשונות דיממתי הרבה כך שזה נורמלי
אצלי, ולא קשור לניתוח.
דבר נוסף שהרגיע את הרופאים היה רמת המוגלובין גבוהה שהיתה לי).
זו הלידה הראשונה מתוך חמש שעברתי, שהגעתי אליה רגועה.
גם הלחץ של כל הסובבים אותי לא הלחיץ אותי, והם היו מאוד לחוצים!
ילדתי בלידה רגילה אחרי שני ניתוחים קיסריים.הגעתי במוכנות פיזית
ונפשית ללידה רגילה.
לא העליתי בדעתי אפשרות לניתוח קיסרי נוסף, למרות שבד"כ, אחרי
שני ניתוחים קיסריים - ממשיכים ליילד רק בניתוח.
על אפידורל - אין מה לדבר.
הכל קרה כ"כ מהר שלא היה צורך בכך, ובכלל, שכחתי מהאפשרות
הזו.
אני חושבת שהפעם הלידה היתה כ"כ מהירה וקלה בגלל הרגשת
המוכנות, הידיעה מה עלי לעשות והרוגע שהייתי נתונה בו.
זה עבר כ"כ מהר שלא האמנתי שאני כבר 'אחרי'
אני מודה לד' ששמע את תפילותי ללידה רגילה, קלה ומהירה,
ושלח לי את השליחים הנכונים בזמן הנכון, שעזרו לי להכין את עצמי
ללידה הזו.
אני לא רוצה לחיות, העולם הוא מקום רע ושום דבר לא יכול להשתנות
לטובה.
הגעתי לחוה ולטיפול ב-TAT כאשר הייתי במצב קשה. לא רציתי לחיות.
העולם היה רע מבחינתי! הייתי לבד למרות שהייתה סביבי משפחה וחברה
תומכת מאוד.
הרגשתי לא נורמלית בתחושות שלי. שכל העולם שונה ממני ולא מבין
אותי.
היה לי בלב מטען גדול של טראומות ילדות שחויתי מוות של אחד מהוריי.
כשהגעתי לחוה, לא האמנתי שמשהו יכול להשתנות, אך כבר לאחר הטיפול
הראשון הרגשתי שינוי משמעותי.
אחרי חודשיים וחצי אני בן אדם חדש! הספקתי לסיים את לימודי התואר
שלי ואני אוהבת את החיים.
כל התחושות הרעות שהרגשתי בשמך שנים שלא נתנו לי לתפקד פשוט יצאו
ממני לחלוטין,וכל זה במשך חודשיים וחצי ששינו לי את החיים.
ממש קיבלתי את החיים שלי במתנה, חיים יפים, שמחים והכי טובים שיכול
להיות.
אני ממליצה לכל אחד ללכת לטיפול הזה.
זה פשוט עושה פלאים.
