הניוזלטר באנגלית בעברית בהמשך.., לחץ לעברית

Are you coming out of Mizraim (Egypt) or are you staying?

We are now in the period of Pesach and everyone is preparing. We clean our houses of chametz so as to be ready for the Pesach week. However, you know that sometimes you have asked yourself the question, How much am I still in Mizraim? How much do I still suffer from the slavery of my traumas that prevent me from going forward in life as a free human being? Maybe you have never asked yourself how much you are still in slavery from your past, yet what happened to you in your past, in your early childhood or later in life, sets you up to maintain certain habits that you suffer from today, habits that can be changed.

How many people are fighting themselves and are angry about what they did to themselves in the past?

How many people live in their own imaginations, imagine that all is fine and run away from the reality?

I can give many more examples, but I only can say that Pesach is also about letting go of your own Mizraim to be a free person.

Yes, you can stop the bondage with a simple tool --TAT.

Read these following stories:

From Despair to total Rescue,

building a new, strong, personality and finding my true wife with TAT

Continuing my story and the amazing change in me since I met Eliezer, I would like to tell how the tools and the methods that I acquired from him help me daily.

During the initial period with Eliezer, he worked mainly with the release and cleansing of traumas that had been present since an early age and which I had carried with me throughout my adolescence and during my military service. Later on, during the past years, we concentrated on building a new, strong, personality who is able to confront with difficulties. Eliezer’s unique method has proved itself over time, especially when dealing with traumas and difficulties which have accumulated over the years.

This gradual process was especially important in order to successfully create stability for the rest of my life. Those changes I can see today, in all of those areas where I had difficulties – in forming new contacts, getting jobs, dealing with day to day matters and in my relationships with others.

The main issue with which I have dealt with lately and, Thank G-d, have succeeded, was in finding a partner for life and building a home with her. The journey was not easy due to the long and winding road that I had trodden, and I had no idea what kind of woman would be suitable. I was very mixed up due to a former relationship and had had a hard time letting go. Sometimes I felt that I rejection from women who were not interested in me. Later I would go on dates and not be able to concentrate on one particular person. Eliezer helped me get over the girl to whom I was still emotionally connected and to concentrate on the new relationship.

Thank G-d, I was able to overcome difficulties and problems that arose at the beginning of the relationship, and today I am happily married to a wonderful woman.

If I were to summarize the many years in which I have known Eliezer, I can say that I have become a different person, and my recent marriage has brought me to a new goal in life in building a warm home through mental stability and self fulfillment. The tools which I acquired through my meetings with Eliezer will be utilized in any difficulty or problem that may arise along the way, a route which is now clear, paved, and full of joy.

despair to total Rescue

And the following story:

Depression

I want to ask you: how were you when you came to me about a year ago? About 15 months ago? What was you situation and how did you think of going into therapy?

My situation, as you well know, was an emotional wreck, a terrible state of affairs. In addition to that I was exceptionally skeptical. Going to therapy didn't mean anything. It was an appeasement to my wife. I was hesitant, skeptical. I thought we'd do this for a short period of time and get it over with. I was skeptical, I thought, "Let's get it over with; it's a bunch of nothing". I quickly learned in a short period of time that this is not exactly standard, classic therapy. That is, speaking everything out loud, a ten year commitment to a therapist or psychiatrist, or taking medication. This method is working with your physical body, working with your emotions, and cleaning out the traumas or the emotional effects, different events in your life. Life's events leave their marks on people: that gives you their experiences, their knowledge, and their understanding of their perception of the world. Sometimes, though, life's events are very harsh, very difficult, and people are not up to accepting all the knocks they get hit with. Now, when that happens, when they are not secure enough to accept it, they store those knocks. And their conduct, their behavior consequently reflects all the hard knocks and all the emotional battles that they underwent during their life. Many times people act in accordance with their emotional battles and not with their intelligence.

האם אתם יוצאים ממצרים או נשארים שם?

אנו נמצאים כעת בתקופה של פסח וכולם מתכוננים. אנחנו מנקים הבתים מהחמץ כדי שנהיה מוכנים לשבוע של פסח. אבל האם שאלתם את עצמכם אי פעם, עד כמה אני עדיין במצרים? כמה אנחנו סובלים עדיין מטראומות העבדות שלנו שמונעת ממנו להתקדם בחיים כאדם חופשי?

אולי מעולם לא שאלתם את עצמכם עד כמה אתם עדיין נמצאים בעבדות העבר שלכם, אך מה שקרה בעברכם, בילדות או מאוחר יותר בחיים, מביא אתכם להמשיך בהרגלים מסוימים שמהם אתם סובלים עד היום, והמצב יכול להיות שונה.

כמה אנשים נלחמים בעצמם וכועסים על עצמם את מה שהם עשו לעצמם בעבר?

כמה אנשים חיים בדמיון שלהם, מדמיינים שהכל בסדר ובורחים מהמציאות?

אני יכול לתת עוד דוגמאות רבות, אבל אני אומר רק שפסח הוא גם ויתור על ה"מצרים" שלכם כדי להיות חופשיים.

כן, תוכלו להפסיק את השעבוד בעזרת כלי פשוט - TAT.

קראו את הסיפורים הבאים:

מייאוש להצלה מוחלטת,

ברצוני לשרטט במעט מילים את התועלת העצומה שהסבו לי המפגשים עמך, בתקווה שהדבר ישמש כהכרת טוב סמלית.

אני אברך בן תורה בגיל ה-30.  לצערי נקלעתי למצבי נפש קשים, ביניהם חרדות עמוקים, פחדים, מתחים ועוד. מובן כי מצבים אלו שנמשכו תקופות ארוכות הפרו את חיי לקשים מנשוא. בליבי פנימה הרגשתי שאינו יכול להמשיך כך, כלומר אין בי את הכוחות, ולמרות השתדלויות שונות לא העליתי בחכתי את הפתרון למצב.

כמו כל יהודי הנמצא בצרה, שיש לו כתובת, כך גם אני פניתי לבוראי בתפילה תמידית שיושיעני. והייתה לי ההרגשה והתקווה שבורא עולם הוא כל יכול וגם להושיע אותי הוא יכול, על אף שלכאורה, אין נראית באופק כל תקווה.

והישועה הגיעה בס"ד.

היא החלה כבר בפגישה הראשונה עמך ר' אליעזר.  מאור פנים ולב חם יחד עם הטיפול הרפואי הפכו אט אט את התקווה למציאות. וכיום לאחר חמש פגישות משחררות ומרעננות אני מרגיש שאיני יכול לתאר במילים את החיים הנפלאים שקבלתי מבורא עולם במתנה. ישועה כזו לא יכולה להיות אלא מד' יתברך, כשאתה ר' אליעזר משמש לה שליח טוב ונאמן.

תודה לך ר' אליעזר שנתת לי לחוש את ההודאה העצומה "נודה לך ה' אלוקינו...על חיים חן וחסד שחוננתנו"

בהוקרה רבה,

טראומה, דיסלקציה

האם אתה יכול לספר לי חלק מהטראומות הקשות שלך שעבדנו עליהם?

חלק מהטראומות היו עם ההורים שלי ובתהליך ההתבגרות, ובמאבקים עקב דיסלקסיה ולקויילמידה. אני יכול לומר שהיו לי הרבה טראומות בקשר ל חינוך ובית ספר, ואיך התנהגו כלפי.לימודי במכללה גם כן היו טראומה גדולה. אני עדיין סבלתי פחדים מהטראומות האלו שמאודהשפיעו על חיי.

הנישואין שלי הם לא במצב הכי נוח. עשרים השנים שלי בישראל לא הכי טובות. את כלהטראומות האלו שחררתי בעזרת TAT .

הקשר שלי עם אבא שלי מאוד השתפר. גם הקשרים שלי עם אנשים בכלל השתנו. אני מבין גםאחרים וגם את עצמי הרבה יותר טוב בגלל העבודה בשיטת TAT .אמרת לי בתחילת הטיפולים שכשדברת עם אביך בטלפון, לאחר השיחה נכנסת לזעם.בדיוק. הייתי זועם לגמרי, במצב מעוות, וימים שלמים הייתי חוזר על השיחה בראש שלי. הייתימתעייף מרוב מחשבות. היום המצב הפוך. רוב הזמן יש לנו שיחות נעימות. יש לנו קשר טוב. אביהוא ניצול שואה. אז יש לו את הבעיות שלו. עכשיו אני יכול לקבל אותו ולהבין אותו, ופיתחתיקשר חם איתו, ואני מתייחס א ליו בדרך הנכונה. כמו כן, עם אשתי אני יכול להתמודד עם כל מהשבינינו בצורה מתאימה.

סיפרת לי שכשרק התחתנת, נזרקת מהישיבה. הייתה לך בעיה באמירת קידוש, והפסקתלהניח תפילין.נכון. בנוסף, בצד אחד שנאתי את ה', ובצד שני הרגשתי מחובר אליו. זה היה עניין חזק, קשרמאוד סכיזופרני לגבי ה'. קשר אהבה/שנאה. כן, הוא קיים, ואתה תלוי בו. ושנאתי אותו בגללהחיים שלי שהייתי חייב לחיות. עכשיו, ברוך ה', אני שוב מניח תפילין. אני שוב מתפלל ולומד.

אתה גם ספרת לי שבתחילת הנישואין, בגלל שאמרת קידוש בצורה כל כך רעה עקב הדיסלקסיה,אשתך שאלה רב על זה. ולכן תמיד הרגשת שאתה עומד לפני בית דין, שאתה בשיפוט.אכן. במשך 20 שנות נשואים, אמירת קידוש גרמה לי טראומה בכל פעם. היום אני כבר לאמרגיש שפוט כשאני מקדש. אני כבר כמעט ולא טועה כשאני מברך לפני אנשים אחרים. וגם,אם אני כן טועה, אני מתקן את עצמי וממשיך הלאה. זה כבר לא עניין גדול, ואני לא מרגיששנכשלתי ועולמי התמוטט.פעם, הרגשתי שאני כשלון בכל דבר. היום אני מרגיש בסדר ויותר בטוח בעצמי.

לא מזמן התקשרת אלי אחרי שהיית ב"שבע ברכות", ואמרת לי, "אני משוחרר משד הדיסלקסיה". נכון, נכון. אני הרגשתי אחוז אימה כשהייתי צריך לברך בקהל. וכן, לפני שבועיים, כיבדו אותיבאמירת אחת מה"שבע ברכות". בדרך כלל, הייתי מלא פחד קהל. עכשיו לא פחדתי, בירכתיבקול רם, ברור, ובלי טעויות.

אתה מתכוון שאתה לא הופך מילים? נכון.

אתה מתכוון שאתה לא מבלבל מילים יותר? אתה קורא באופן נורמלי עכשיו?אמת. אני כבר לא מבלבל מילים. הקריאה שלי מאוד השתפרה, אני יותר נינוח, יותר בטוח,יותר סומך על עצמי. אולי זה לא הכשרון הכי-הכי שלי, אבל מאוד השתפרתי בחודשים שלהטיפולים כאן.

אמרת שקודם, כשהתפללת בבית הכנסת לא יכלו לשמוע אותך. ופתאום אתה מתפלל בקול רם.נכון. רוב הזמן, בגלל הדיסלקסיה, חששתי להתפלל בקול, פחדתי שאני אטעה. עכשיו אני קוראבשטף, ואני יכול להתפלל בקול מתאים בבית הכנסת בלי לפחד שמשהו יסתכל עלי ויצחק עלההיגוי שלי או הטעויות שלי, והרגשת שיפוט עקב אי-יכולת לתפקד.

אתה אומר שעל ידי הטיפולים בשיטת TAT אתה מצאת שהדיסלקסיה שלך קשורה לטראומה?הייתי אומר שאחוז גדול קשור לטראומה.

איזה אחוז? כפי הנראה, מעל 90 אחוז. במצב טראומתי; אולי יש קצת בעיה נוירולוגית, אנטומית. אבלכל זה חלק הרבה פחות מהחלק הרגשי.

חשבת בהתחלה שלעולם לא תתגבר על זה.כן. חשבתי שזה נכות לחיים, גזר דין מוות, נולדתי כך, לחיי שבי, של קורא לקוי, ואדם שלאמתפקד כראוי בחברה בגלל שלא יכולתי לקרוא, והרבה ביהדות מבוסס על קריאה.

אז אולי עכשיו יש לך מחשבות על קריירה, התחלות חדשות בחיים, לימודים?אני שוקל אולי ללכת ל"אולפן" אחרי 20 שנה בישראל. תמיד חששתי להכניס את עצמי למצבשל כשלון. היום זה נראה לי אחרת. בגילי זה עלול להיות קשה להתחיל לימודים. אני גם צריךלדאוג לפרנסה. יש לי אישה ו ילדים ; זה לא קל להתמסר ללימודים. באופן כללי, אני יותר מלאהתלהבות, יותר מסור. הרגשתי שאני מסוגל להצליח בחיים עלה בהמון אחוזים, 90 אחוז ויותר.בתחילה, חשבתי שאני אבוא לשלוש פגישות TAT האלו; הנחתי שאני אשלול את זה, שזה לאיהיה שווה כלום. הייתי חייב לעשות את זה בשביל הגירושין, להראות לבית דין שעשיתי צעדב"שלום בית" - זאת הייתה הכוונה שלי כשבאתי. לא ציפיתי לתוצאות. באתי במחשבה של"קדימה, נתגרש, בוא נגמור עם זה".במהרה גיליתי שזה משהו אחר. ואז החלטתי שאמשיך לבוא חודשיים, שלושה, וזה הפךלשלושה-שישה חודשים. אני מטופל פה כבר 15 חודשים, ואני רואה כמה הייתי זקוק לזהוכמה זה כדאי. אני מרגיש שזה עזר לי מאוד.

תודה לך על הסברך.

הטראומות מבית חולים 

כמה אנשים מסתובבים עם טראומות מבית חולים;מטיפולים, מניתוחים, מהתייחסות הרופאים, מהתייחסות הצוות,מהכאבים שלאחר הניתוח.

אחרי שהרופאים אמרו שכאב הוא נורמלי אחרי הניתוח הוא ייעלם בסופו של דבר, זה רגיל שהפצע כואב כמה חודשים אחרי הניתוח?

הייתה לי מטופלת שעברה ניתוח קיסרי. היא אמרה שהיא רוצה להביא את המנתח לבית המשפט כי שש שנים אחרי הניתוח הפצע עדיין כאב ועדיין לא נרפא. היא לא מסוגלת יותר.פצע אמור להירפא תוך שבוע. אבל אני יודע לומר לכם כי כל פצע הוא טראומה לגוף, וכאשר עוברים ניתוח, הטראומה אף גדולה יותר. אם כן, צריך לרפא את הטראומה לפני שהפצע יוכל להירפא.

אז הייתה לפניי אישה עם הפצע של ניתוח הקיסרי מלפני שש שנים. כששמעתי את סיפורה, אמרתי לה מיד שהטראומה עדיין קיימת ושהוא לא נרפא. היא קפצה מכיסאה ואמרה,"אני עדיין כועסת על איך שהתייחסו אליי.הם השחיתו אך הגוף שלי וחתכו אותי לשניים. הטיפול שם היה נוראי."לכן, התחלנו לעבוד על כל הטראומות מהניתוח הקיסרי והפצע התחיל להירפא.

כן, אנחנו יכולים לעזור לכם בכל הטראומות מבית החולים באמצעות TAT.

קראו את הסיפורים הבאים:

__________________

טראומה מבית חולים בעקבות ניתוח ילדות

את ילדותי ביליתי בבית-חולים. עברתי בדיקות קשות ובתור ילדה היה לי מאוד קשה להתמודד עם הזריקות והמחטים.

פחדתי מאוד ואיבדתי את האימון בהורי. לאחר הרבה בדיקות הוחלט לנתח אותי .

את התקופה הזאות אי אפשר לשכוח.

אבל, לאחר הטיפול ה- TAT , אפשר לסלוח.

לסלוח לרופאים שנראו בעיני אכזריים,

לסלוח להורים שלא הבנתי אותם וחשבתי שלא מבינים אותי

ואפילו לסלוח למחטים שהיום נראים בעיני יותר ידידותיים.

התחתנתי ותקופה ארוכה לא נפקדנו.

לאחר הטיפול המסור של אליעזר ספטר עם יכולתו המקצועית להגיע לנפש האדם

ובעזרת השיטה המדהימה שמוחקת את הטראומות ומחברת אותנו לבורא עולם ב"ה

התבשרנו בבשורות טובות והיום אני בחודש השמיני להריוני.

ומצפים מאוד מאוד להרחבת המשפחה מתוך שמחה ושחרור...

הטיפול מומלץ מאוד לכל אדם , עוזר מטראומות קלות ועד קשות.

החיים לאחר הטיפול שונים בכך המובנים.

זה משפיע גם על הסביבה.אני מרגישה שמשפחתי השתנתה מאז הטיפול.

יש בינינו קשרים יותר טובים. הבנתי שהורי עשו את הכי טוב שיכלו בשבילי.

הטיפול עוזר לביטחון העצמי והחיים יותר משוחררים.

_________________________

הרגעה לפני ניתוח

אדר תש"ע

בברכת פורים שמח וכל טוב,

לגב' חוה היקרה תחי'.

ברצוננו להביע את תודתנו העמוקה על הטפול שנתת לנו בפגישתנו אתך בי"ז טבת,

לפני הניתוח של "פה ולסת" של פייגי תחי'.

דרך הטיפול והמסר החזק, העמוק והאמיתי משרה רוגע מידי ולאחר זמן.

פייגי תחי' נגשה לניתוח ברוגע ובביטחון בה' תת מודעי.

היא בס"ד עברה את הכול בחסדי שמים מרובים – בלי טראומה.

היא אומרת, היא מרגישה שהיא יכולה אפילו לעודד מי שצריך לעבור טיפול כזה.

גם לי האמא זה הועיל מאד!

הרבה תודה וברכה הצלחה בהמשך ולתמוך ולעזור להתמודד בניסיונות בצורה חיובית.

האמא: חיה

והבת: פייגי

Hospital traumas

How many people are walking around with all kind of hospital traumas: From treatment, surgery, how doctors have treated you,how the personnel has treated you, pain after surgery that doctors have said will go away,that is normal after a surgery you always have pain from a wound? You name it -everything you have experienced in hospitals.

I worked with a client who had undergone a cesarean section, and she told me that she wanted to bring the surgeon to court because six years later she still had pain in the cut, the lesion was not yet healed and she could not stand it anymore. A wound should heal within a week. But I can tell you every wound is a trauma for the body and when you have surgery, even more so. So the trauma needs to heal before the wound can heal.

So here was the woman with the six-year old wound from a cesarean section, and when I heard about it, I immediately told her that her trauma still was alive and not healed.She jumped out of her chair and told me, “I am still angry how they treated me; they mutilated me and cut me into two, and the treatment there was terrible.” So we started working on all the traumas from that cesarean and the wound started to heal.

Yes we can help you with all your hospital traumas through TAT:

Read the following stories:

_____________________ 

To Dear Chava, Purim Sameach and best wishes,

We would like to express our deepest thanks for the treatment that you gave on 17th Tevet, prior to Faigie’s jaw operation.

The method and the deep, powerful and true message evoked an immediate and long lasting tranquility. Faigie was prepared for the surgery; she was calm and had complete trust in Hashem.

Thank G-d, with Heaven’s help, she is over it all – without any trauma. She says that she feels that she is able to encourage others who may have to undergo similar treatment. The session with you also helped me as a mother!

Many thanks and much success for your wonderful work in support, help and positive encouragement.

T.P.

 _____________________

Trauma from Hospitals as a Result of Childhood Operation

I spent my childhood in the hospital. I had to undergo difficult tests and it was very hard for me as a child to deal with the shots and the needles. I was very frightened and I lost all trust in my parents. After numerous tests, the decision was reached that I must undergo an operation. It's impossible to forget that whole period of time. But, after the TAT treatment, it's possible to forgive. To forgive the doctors who seemed to be so cruel at the time, to forgive my parents whom I didn't understand and who I thought didn't understand me and even to forgive the needles which seem friendlier now.

I got married and for a long time did not become pregnant. After Eliezer Spetter's dedicated treatment and his professional ability to reach a person's very soul and the amazing technique that actually erases the traumas and connects us to our Creator, Thank G-d, I received the good news and today I'm in the eighth month of my pregnancy. We are hoping very much to expand our family in happiness and release.

The treatment is recommended for everyone; it helps anything from trivial problems to serious traumas. Life after the treatment is different in so many ways. It effects the whole environment. I feel that my family life has changed since the treatment. We have a much better relationship. I understood that my parents did the best they could do for me. The treatment helps my self-security and my life is more relaxed and freer.

כמה שאנחנו עיוורים – כלפי עצמנו

שלום לכולם,

לעתים קרובות מרגיזים אותנו. אנחנו לא אוהבים את מה שאחרים עושים, ואנו מבקרים אותם. אנו רבים איתם ונכנסים איתם לדין ודברים כי לדעתנו הם חייבים לעשות את מה שאנחנו חושבים והוא הטוב ביותר בעבורם. אנחנו נלחמים עם בן הזוג שלנו אם הוא לא עושה את הדברים בדרך שאנחנו רוצים שהם יעשו. אנחנו מתקנים גם את הילדים שלנו כי מה שהם עושים לדעתנו לא בסדר ותפקידנו לחנך אותם.

אתם מבינים שכל מה שאתם לא אוהבים באחרים נוגע בעצם לכם? כל הביקורת, כל הכעס, הם השתקפות של מראה. באדם האחר אנו רואים את הבעיה שלנו ואנחנו יודעים היום שכל מה שמפריע באדם אחר קשור 90% בעבר שלכם - גם כאשר יש בעיה עם הילדים ואת בן או בת הזוג. אם תצליחו להתנקות מותם ה-90% שמפריעים לך באחרים, אז החיים שלכם ושל כל הסובבים אתכם יהיו שלווים יותר הרבה.

האם ידעתם שמצאנו שבעזרת TAT אפשר לנקות את אותם 90%?

אתם מוזמנים לקרוא את הסיפורים הבאים:

היו לי הרבה בעיות במערכת היחסים שלי עם בעלי ועם הילדים שלי

אדר א' תשס"א

לכבוד ר' אליעזר

קודם אודה לה' ששלח לי אותך וטופלתי על ידי TAT.

אחרי כמה שנים שהיו לי המון בעיות בזוגיות, עם ילדיי, בחברה, וגם עם עצמי, היו לי מתח ואי נעימות וחוסר אימון באנשים. ב"ה אחרי ששה טיפולי TAT עם הרב אליעזר ספטר, אני יכולה לומר שאני חיה בשלום והרמוניה עם משפחתי ואנשים בכלל, ובעיקר, הכי חשוב, עם עצמי: הרגשות לא גועשות אלא נשלטות, יש לי אמונה בה' והחיים שלי נצבע בצבעים יפים.

אציין גם דבר חשוב לכל המתלבטים: המהירות שבה הטיפול משפיע. הטיפול לפסיכולוגי שניסיתי בעצמי, וגם לפי מה שבררתי אצל אנשים אחרים, נמשך המון זמן ובדרך כלל עולה הרבה לעומת טיפול ב-TAT.

בברכת "הוציאה ממסגר נפשי להודות".

החפצה בעילום שם.

נ"ב: אני שראיתי את השינויים מהצד, וכל שבוע שחזרה מטיפול היה כאילו קלפו לה עוד שכבה של חסימה. זה נראה הזוי ומהר כל כך, אבל זה פועל ושווה.

תודה מקרב לב, ממני בעלה

---

בעיות עם האבא

מזה כ-20 שנים, הייתה לי ולבעלי בעיית תקשורת קשה עם אביו. הדבר פגע והפריע רבות במשך כל חיי נישואינו.

בינינו הבנו ותמכנו אחד בשני אך מדי פעם עלה דבר הקשור לאביו שהקשה מאוד על חיינו האמיתיים.

ודאי שאי אפשר לומר שהשלמנו עם המצב, אך כך נמשכו העניינים עוד ועוד.

הרגשנו שיש דבר שקשור בנו ושמגיע לנו לקבל, ותמיד חמי העלים מאתנו, פסח עלינו ונתן לאחרים --והבלגנו.

באחד הטיפולים אצל ד"ר ספטר הרגשתי שאני חייבת להיות אמיתית והתחלנו בטיפול בנושא זה. במשך הטיפול ד"ר ספטר הדגיש והורה לי תהיי עם עצמך – ובאמת.

יש להדגיש שאני עצמי נפגשתי עם חמי ודיברתו איתו דוגרי. לבעלי -- כזכור, מדובר באבא שלו -- היה מאוד מאוד קשה ואפילו הייתה לו רתיעה חזקה מעצם הסיפור עם אביו. (יש לציין שהתקשורת עם אבא הייתה שטחית בלבד, כמו: "מה נשמע?")

לאחר שחזרתי מהטיפול היעיל והמסור של ד"ר ספטר לא סיפרתי לבעלי על מה עבדנו.

למחרת בעלי מתקשר אלי ומבשר לי שאני לא אאמין.

חשבתי, מה קרה?

ואז הוא סיפר לי שהוא לא יודע איך, אבל התקשר לאבא שלו והחליט להיפגש איתו.

הם אכן נפגשו ודברו על המצוקה ועל הכאב ועל עניינים אקטואליים.

בעלי הרגיש מעולה לאחר הפגישה והיה לו סיפוק רב.

לאחר תקופה, השיחה הובילה להתפתחות רצינית ועניינית ומעכשיו ואילך חמי יודע שאנחנו אנשים בעלי רגשות ומודע לכל, ואין לו אפשרות לעשות מה שהוא רוצה.

היום, כמה חודשים לאחר הטיפול, הרשיתי לעצמי לספר לבעלי מה נתן לו דחיפה וכח ללכת לדבר עם אביו.

המון תודה.

__________

---

How Blind we are for Ourselves

Shalom everyone,

We are often aggravated by other people. We do not like what they do, we criticize them. We fight others and get into and discussion with them, for they have to do what we think is best. We fight with our spouse for not doing things the way we want them to be done. We also correct our children, for what they do is not right and they need to be educated.

Do you realize that whatever you do not like in the others has everything to do with you? All criticism, all anger, is your own mirror. In the other person you see your own problem and we know today that whatever bothers you in someone else is 90% connected with your past - even when you have a problem with your children and your spouse. If you could clean that 90% that bothers you in others, then your life and everybody else’s would be a lot more peaceful.

Did you know that with TAT we found how to clean that 90%?

So read the following stories:

__________

I had many problems in my relationship with my husband and my children

Adar 5771 March 2011

Dear Rav Eliezer,

First of all I must thank Hashem who sent me to you to be treated through TAT.

I had many problems in my relationship with my husband, my children, in society in general – and with myself. I was uptight; I was uncomfortable to be around people and could not trust them. Thank G-d, after six TAT treatments with Rav Eliezer Spetter I can say that I live in peace and harmony with my family, with people in general and, most important, with myself. I don’t let my feelings get the better of me, I can control them, I have belief in Hashem and my life is beautiful.

I would also like to point out something to all those who still hesitate. Contrary to the psychological treatment that I underwent, this treatment, TAT, does not demand a long period of time nor does it cost a lot of money,

I thank you with my heart and soul.

Anonymous.

P.S. I saw the changes from week to week when my wife returned from the treatments. It was as though layers of obstruction were being peeled away. It seemed unbelievable at the time, unreal, and happened so quickly. Believe me, it works was worth it.

Thank you from the bottom of my heart – the husband.

---

Shalom Bayit and serious problems in communicating with my father-in-law

My husband and I had serious problems in communicating with his father. Over the years, this harmed and disturbed our marriage.

My husband and I understood each other and understood the situation, but sometimes something regarding his father would arise again and cause friction between us.

It should not be understood that we were resigned to the situation or accepted it, but things just continued as they were.

We felt that it had something to do with us. We knew that my father-in-law could help us and give us things, but somehow he always left us out and gave to my husband’s siblings instead. We never said anything.

During one of my treatments with Dr. Spetter, I felt the need to be honest with myself and we began working on this particular issue. Dr. Spetter emphasized the need to be with myself and to be honest.

I must add that I had met with my father-in-law and spoken to him bluntly, but my husband found it much harder to do so and shrunk from the actual task of speaking to him. Their only communication would be in short sentences such as “How are you?”

That day I did not tell my husband which issue we had worked on at Dr. Spetter’s dedicated treatments.

The following day my husband called me and said that I would not believe what he was about to tell me. I wondered what had happened.

He told me that he did not know how, but he called father and decided to meet with him and discuss all those unsolved matters. The meeting was excellent and my husband was very pleased with the outcome. Their talk led to more serious developments and now my father-in-law realizes that we are humans too and that he cannot do as he likes with us or with our feelings.

We are now a few months after the treatment and I recently. I revealed to my husband what had led to the push to his contacting his father.

With much thanks,

Shalom everyone

Today I want to give you a letter about a change in a marriage relationship, a change that was reached through TAT. The person did not believe that a change in his marriage was possible anymore.This shows how the almost impossible situation is changeable if you are willing to work on it. Today, seven years after we worked on it, the marriage is a good one. The writer of the letter told me that his relationship with his wife has changed 300%. This is a result that you can attain with TAT.

I felt respect and love, and I felt it!!

I was born in a haredi environment, and consider myself as a haredi person. I married a haredi woman from a Chasidic family. Immediately after the wedding, I felt that she was not interested in me. She did everything she was supposed to do, but only technically. Her tone of voice when talking to me was quite sharp while mine was very soft. I felt that she was spoiling the code of conduct suitable for a Jewish home – both spiritually and materially, and she wouldn’t even let me express myself and say what I think. Anything I said she would rebut or say, “That’s not normal”. I would plead with her: “Before you decide something, please ask what I think first.” But she would laugh at me, “Are you a baby or something?” or “If you think differently, so tell me and argue with me, and if you have nothing to say, so then I’m right. Any time you don’t say otherwise, I’ll do as I wish.” I felt that if I did try to say something, it caused a whole argument so it was better to keep my mouth closed. In short, I began to feel that she had no faith in me and that she didn’t love me. My self-confidence was completely destroyed, she made all of the halachic decisions, and when I would begin to say something at the Shabbes table, she would interrupt and finish what I was saying (usually not what I had intended to say…). She did not understand physical relations at all; she couldn’t have anyone stand or sit too close… and certainly nothing beyond that.

I began to feel that I had been swindled. I tried to find more strength through my [religious] beliefs, but it was as though I was some kind of lustful brute and that everything was my fault, which led me to live with self-accusations and to work against myself. Inside, I was angry with her. I am embarrassed to admit it, but in truth I would sometimes secretly pray that she would die, G-d forbid. I couldn’t see a way out.

After a few years, the secret began to come out through jokes with my friends about women in general and in particular about my wife. I went to therapists who told me that they had never met such a tough case. At first she refused to go – until the therapist prepared me and I was ready to leave her. Then she absolutely had to go for treatment. Over the next two years, we learned how to communicate better, to make ourselves clear and to speak respectfully to each other. We learned various tactics for use during crises, and our physical relationship improved. But the thoughts that I had been swindled and that she didn’t love me continued – it was even worse than before since it was all very finely veiled, and not emphasized as it had been in the past. My close friends who knew and who heard what was happening, those who heard how she would talk to me on the phone in her harsh, loud voice would laugh with me on her account. They made me feel that they would not put up with such a woman. This all added fat to the fire secretly burning in me, and I would cry internally about my circumstances - and I was generally depressed.

The whole time I was searching for techniques and books that could perhaps help me get out this state of affairs or for someone who could perhaps understand me. We went to all kinds of therapists and learned something from each of them. When we would go to a new therapist, my wife would start to talk, and then the therapist would complain about the things that I had done. I would feel as though a knife was being twisted in my guts. I tried to show how much I was suffering, and if I had failed in something, so what? I became the victim, and the more I suffered, all the better for me. This was the best way I found that I could deal with the affair (but on the other hand, I had no rest from it).

Providence led me. It is written in Psalms 37, 23"מה' מצעדי גבר ודרכו יחפץ” – Hashem plans a man’s actions and he delights in his way. I wanted to learn a certain technique from Eleazar Spetter and I made a course of appointments with him to coincide with a two-week visit to Jerusalem – two meetings a day to learn a certain technique. When I told him a little about what I was suffering from, he changed our plans and did TAT with me instead.

That was in 2005. I had been married for more than twelve years. Over those two weeks, we had eighteen meetings. What can I say? They changed my whole life from stern to stern. I have to admit that while we were doing it, I was very skeptic. I felt as though he was playing with my real feelings, but when he said that it was all over, that it was finished and that I was cured, I looked at him as though he was out of his mind. What did he mean that it’s all over, etc? In the course of the meetings, we also discussed why I needed therapy – since it was she who needed it. She was the one who needs to change. What will change if I leave the pain and the sorrow behind? And the list continued, all different kinds of thoughts and feelings. But since all the meetings had been planned in advance, I allowed myself to go the full course. Inside, I laughed, but Eleazar, innocently continued without changing a thing.

After I had returned home, I thought to myself, “Nu, another kind of therapy”. I considered it all nonsense. My condition was too bad for anything to have any real effect. I returned to my wife, and to my great surprise, I regarded her quite positively. I laughed to myself, “Who are you kidding?”. Yet I couldn’t deny the fact that I began to life this positive approach. A few weeks later I found myself living in a different reality, something had turned around and I was able to put up with her. When my friends made jokes about her it really hurt. I did not know what to say to them, but I couldn’t bear them putting her down.

A few weeks passed, and wonder of wonders, she started to compromise, without my asking her to. It was like magic. I am a very practical person, and I thought, “Ah, you’re imagining things”, but it was so powerful that I couldn’t deny it. Most important, I “felt” respect and love for her, and that she returned them!!! I can truly admit that since then we may have had harsh words but no more than once or twice, and certainly not the way we had in the past. We both knew how to prevent that. “מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי” – How can I repay the Lord for all of his goodness to me? Any you, Rav Eleazar were the emissary to implement it. "People of good merit, merit good deeds." May G-d give you the merit of being the emissary to help many more people who are in need of healing.

With great esteem,

---

שלום לכולם,

היום אני רוצה להראות לכם מכתב על שינוי בחיי נישואין, שינוי שהגיע רק באמצעות TAT. כותב המכתב לא האמין שיכול להיות שינוי במערכת היחסים עם אשתו או בנישואיו. עדות זו תראה לכם שגם את הנסיבות הכי קשות אפשר לשנות אם רק מוכנים לעבוד עליהם. כיום, שבע שנים אחרי שעבדנו על המקרה, הנישואים הם נישואים טובים. כותב מכתב אמר לי שמערכת היחסים עם אשתו השתנה ב-300%! זאת תוצאה שאפשר להגיע אליה באמצעות TAT.

הרגשתי כבוד ואהבה, וכך גם אני הרגשתי כלפיה

בעזהי"ת

אור לה' לסדר שמות, כא לחודש טבת תשע"ג

ד”ר אליעזר ספטר ביקש ממני שאכתוב את הניסיון שלי עם TAT. באמת משום הכרת הטוב הייתי מחויב לכתוב זאת ללא בקשתו, אלא שאני יכול לכתוב רק בשפת האידיש, (ולא אנגלית או עברית). משום שהם עניינים מורכבים ומשום צניעות, אי אפשר לפרט בכתב, נמנעתי מלכתוב עד עתה, אבל עכשיו שביקש ממני במיוחד, ואמר לי שהוא ימצא מי שיתרגם זאת לשפה מדוברת לכן אכתוב בקיצור, ואבקש מהמתרגם שינסה לתרגם נכון וגם בלשון נקיה כפי האפשר.

נולדתי בסביבה חרדית והגדרתי את עצמי בחור חרדי. התחתנתי עם נערה חרדית ממשפחה חסידית. מיד אחרי החתונה הרגשתי שהיא איננה מעונינת בי. היא עשתה כל מה שצריך אבל הכל בצורה טכנית בלבד. גם שפת הדיבור אתי היתה חריפה למדי, ואני הייתי מאד רך. הרגשתי שהיא מקלקלת את הדרך הישרה הראויה להיות בבית יהודי, הן ברוחניות והן בגשמיות, והיא לא נותנת לי אפילו מקום להביע בעצמי מה שאני חושב: כל מה שאמרתי היא מיד הפריכה או שהיא היתה אומרת 'זה פשוט לא נורמלי'. הייתי מתחנן לפניה: לפני שאת עושה משהו או מחליטה על איזה דבר אנא שאלי אותי קודם 'מה אתה חושב על זה', אבל היא ממש צחקה על דברי: מה אתה תינוק? אם אתה חושב אחרת אז תגיד לי ותתווכח עמי, ואם אם לא יהיה לך מה להגיד זה אומר שאני צודקת!! כל זמן שאתה לא אומר בפירוש אחרת אז אני עושה מה שבא לי. הרגשתי בכל פעם שניסיתי כן להעיר לה שנהיה מזה מריבה שלימה, וממילא עדיף לשתוק. בקיצור כך התחיל להיבנות אצלי שאין לה כלל אימון בי ואינה אוהבת אותי. בעזהי"ת, היא פסקה את ההלכות בבית, וכשהתחלתי לומר איזה אימרה על שולחן השבת היא הפסיקה אותי באמצע וסיימה היא את האימרה (עפ"י רוב לא מה שהתכוונתי לומר כלל) וכו' וכו' וכו'. יחס אישות היא בכלל לא הבינה; היא לא יכלה לסבול לעמוד או לשבת קרוב מידי... ובוודאי לא דברים אחרים.

הגעתי להרגשה ש"נפלתי בפח". ניסתי להתחזק עם אמונה, אך היה נדמה לי שאני איזה בעל תאוה גדול ובכל אני אשם. זה הביא אותי לחיות בהאשמות עצמיות ולהיות נגד עצמי. בסתר כעסתי עליה. אני מתבייש לספר זאת’ אבל המציאות היתה שהתפללתי לפעמים בסתר ליבי שהיא תמות ח"ו. לא ראיתי את עצמי יוצא מהבעיה.

אחרי כמה שנים התחיל הסוד להתגלות קצת מפי בדרך של הלצות על ציבור הנשים בכלליות ועליה בפרט. הלכתי למטפלים והם אמרו לי שלא היה להם מקרה של אגוז קשה כזה. בהתחלה היא כלל לא רצתה ללכת, עד שהמטפל הכין אותי והייתי מוכן לעזוב אותה. אז היא היתה מוכרחת ללכת לטיפול. בקיצור נמרץ, במשך עוד שנתיים למדנו לתקשר יותר טוב, להבהיר את עצמנו ולדבר יותר בכבוד. למדנו טקטיקות שונות במקרה של משבר ויכלנו יותר לתפקד בקשר הפיזי. אבל בכל זאת ההרגשה ש"נפלתי בפח" וש"היא לא אוהבת אותי" נשארה – היה אפילו יותר גרוע מקודם מאחר וזה היה יותר בדקוּת, זה היה יותר מכוסה, זה לא כל כך בלט כמו פעם. החברים הקרובים שלי שידעו ושמעו מה הולך אצלנו ושמעו איך שהיא מדברת אלי בטלפון בחוזקה והקול הגבוה שלה, היו צוחקים איתי על חשבונה. הם היו נותנים לי הרגשה שהם לא היו משלימים עם כזאת אשה. כל זה הוסיף לי שמן למדורה הבוערת אצלי בסתר, בתוכי בכיתי תמיד על מצבי, והמורל שלי הגיע לתחתית, והייתי בעצבות.

כל הזמן חיפשתי עוד שיטות וספרים פסיכולוגיים כדי שאולי אוכל לצאת מזה או אולי מישהו יבין אותי. היינו אצל כל מיני מטפלים ומכל אחד למדנו משהו. כשהיינו הולכים למטפל חדש, היא היתה מתחילה לדבר איתו, והמטפל היה קובל על דברים שאני עשיתי. הרגשתי כמו שסכין חודר בי. ניסיתי להראות כמה אני סובל, ואם נפלתי באיזה דבר אז מה? לקחתי את לבוש הקרבן והלבשתי את עצמי טוב עם קרבן גדול, וזו היתה הדרך הטובה ביותר שמצאתי (אבל מצד שני לא היתה לי מנוחה)

ההשגחה העליונה הובילה אותי. מה' מצעדי גבר ודרכו יחפץ! רציתי ללמוד שיטה מסוימת מהר' אליעזר ספטר, וקבעתי פגישות אצל ר' אליעזר לזמן שאהיה בירושלים – תקופה של שבועיים, כל יום שתי פגישות, ללמוד דבר מסוים. למעשה, כשגיליתי לו קצת מה שאני סובל, הוא שינה את הלימוד ההוא ובמקום זאת עשה איתי TAT.

זה היה בשנת תשס"ה. הייתי כבר יותר משתים עשרה שנים אחרי החתונה. במשך שבועיים ישבנו ב- 18 פגישות. מה אגיד ומה אומר? זה שינה את חיי מן הקצה אל הקצה. אני חייב להודות שבשעת מעשה זה הייתי מאד סקפטי. הרגשתי שהוא משחק עם הרגשות האמתיים שלי, אבל כשהוא אמר לי שהכל כבר עבר לי והתרפאתי, הסתכלתי עליו כאילו הוא נפל מהירח. זאת אומרת שהכל כבר עבר, וכו'? בעת הפגישות עלתה הסוגיה של למה אני צריך טרפיה - שהיא תלך!, היא צריכה להשתנות, מה ישנה את המצב אם אני אעזוב את הצער? וכן הלאה, כל מיני הרגשות ומחשבות. אבל מאחר שכל הפגישות היו מתוכננים מראש, הרשיתי לעצמי לסיים אותן. בתוך תוכי צחקתי, אבל ר' אליעזר במלוא התמימות הלך בדרכו, ללא שינוי.

כשחזרתי הביתה חשבתי לעצמי "נו, עברתי עוד תרפיה" אבל הכל הבל הבלים. המצב שלי הוא מדי קשה שיוכל להשפיע באמת. חזרתי הביתה לאשתי, ולרוב הפתעתי היה לי הסתכלות חיובית עליה, צחקתי לעצמי "אתה משלה את עצמך", אבל לא יכלתי להכחיש את העובדה, גם התחלתי לאהוב להיות בגישה חיובית. אחרי כמה שבועות מצאתי את עצמי במציאות חדשה, משהו התהפך לי בפנים, והתחלתי לסבול אותה בפנימיות ובאמת, וכשחבריי צחקו על חשבונה זה היה כואב לי. הייתי בדילמה מה לומר להם, אבל לא יכלתי לסבול שמזלזלים בה.

עברו עוד כמה - שבועות ממש פליאת ה' נפלאות על נפלאות, היא התחילה לבוא לקראתי, היא השתנתה בצורה מפליאה, בלי שאני אדרוש משהו ממנה. זה היה נראה כמו כישוף. אני אדם מאד פרקטי, וחשבתי לעצמי 'אה, נהיית בעל דמיון', אבל זה היה כל כך חזק שלא יכלתי להכחיש את זה, ובעיקר ש"הרגשתי" כלפיה כבוד ואהבה, וכך גם הרגשתי ממנה אלי!!!! אני יכול להעיד שמאז אולי פעם או פעמיים בשנה היה לנו הרגשות קשות אחד על השני, וגם זה בכלל לא ברמה כמו פעם. שנינו ידענו גם כיצד יכולים לצאת מזה מהר. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. ואתם ר' אליעזר הייתם השליח טוב להוציא לפועל. מגלגלין זכות על ידי זכאי!!! השי"ת יזכה אותכם שתהיו השליח הטוב לעזור להרבה מאד אנשים הצריכים דרכי רפואה אלו.

בכבוד רב ובהערצה גדולה.

השיטת הרפוי TAT טוב ביותר מכל העלם לכל דבר