פחד להיכנס במערות כהות
הייתי נער בן 15 ואהבתי לטייל ולחקור את הסביבה הקרובה ובחיק הטבע. אהבתי לטייל בהרים ולהכנס למערות. הייתי מאוד סקרן ובאחד הטיולים נכנסתי לעומקה של מערה. לפתע נפלתי לבור בעומק שלושה מטרים. הפנס שלי נפל ונותרתי בחשיכה. הייתה חשיכה מוחלטת ואף אחד לא ידע שאני במערה. חשבתי שהנה, הגיע יומי האחרון.
התחלתי להתפלל. שום דבר לא קרה ולכן החלטתי לעשות עסקה עם הקב"ה. אמרתי לו שאם הוא יוציא אותי מהמערה אתקן את דרכיי. ופתאום, בלי שהבחנתי איך, הייתי בחוץ. אני לא זוכר איך יצאתי משם.
היום אני בן ארבעים ועובד כמורה דרך. עבודתי כוללת כניסה למערות אך הטראומה נשארה. מערות מפחידות אותי עד מוות.
לא מזמן לקחתי אנשים לסיור וסיפרתי להם על פחדיי. הסתבר שהם היו מקצועני TAT – אליעזר וחוה ספטר. הם הושיבו אותי ועשינו TAT. כעבור רבע שעה הרגשתי שהפחד עוזב אותי.
בכל זאת הייתי עדיין מעט ספקן. הייתי מוכרח לבדוק את העניין. כחודש אחרי המקרה טיילתי עם קבוצה ונכנסנו למערה. חכיתי שמשהו יקרה והנה, הופתעתי– שום דבר לא קרא. כאילו נכנסתי לחדר בבית. בלי פחדים, בלי בהלה. שום כלום.
לאחר 25 שנות סבל הרגשתי ככל אדם אחר.
http://www.eli-ezer.com/ 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה