TAT and the birth of my 5th child
Happily, we had a baby boy on Tuesday 9 Tevet, at 7:03 a.m.The contractions began in the night, approximately at 11:00. They were light contractions, every 15-20 minutes. I thought that this would stop at some point, and I prepared for sleep, knowing that I needed to pay attention to the clock. I awoke intermittently, and noticed that I was wakening, breathing, and returning to sleep.
I looked at the clock and saw that the contractions were arriving every few minutes (four, five or seven minutes apart).Around 5:00 a.m. we left for Yerushalayim, and arrived before 6:00.The birth progressed rapidly. I breathed deep breaths. I didn’t suffer during the contractions.
Only with the last contractions, which were at the point of eight centimeters dilation, when I had no chance to rest, did I feel pain, but this lasted for only several minutes. I got to the hospital, and after two pushes, the baby was out.Meanwhile, the midwives discovered that I was in active labor after two Cesarean births, and became anxious.
However, I remained totally calm, and didn’t understand what all the full was all about. Because I was bleeding heavily, I was taken to the operating room for revision (cleaning of uterus in order to check that there is no endometrial tearing). During this, they had me sign an agreement for surgery, emphasizing that if G-d forbid there is tearing, the uterus would need immediate removal. I remember telling them that all is well, and that the uterus is intact.
I was in a state of internal peace that didn’t let me be pressured from without. (Afterwards, I remembered that after my other births I had bled copiously, so it was normal for me and not a result of the surgeries. Another thing that calmed the doctors was my high hemoglobin level).
It was plain and clear to me that I would have a regular birth and not a C-section. The labor passed by so quickly (there wasn’t even time for an epidural) and so easily, that I had a hard time believing that I had already given birth.
Only with the last contractions, which were at the point of eight centimeters dilation, when I had no chance to rest, did I feel pain, but this lasted for only several minutes. I got to the hospital, and after two pushes, the baby was out.Meanwhile, the midwives discovered that I was in active labor after two Cesarean births, and became anxious.
However, I remained totally calm, and didn’t understand what all the full was all about. Because I was bleeding heavily, I was taken to the operating room for revision (cleaning of uterus in order to check that there is no endometrial tearing). During this, they had me sign an agreement for surgery, emphasizing that if G-d forbid there is tearing, the uterus would need immediate removal. I remember telling them that all is well, and that the uterus is intact.
I was in a state of internal peace that didn’t let me be pressured from without. (Afterwards, I remembered that after my other births I had bled copiously, so it was normal for me and not a result of the surgeries. Another thing that calmed the doctors was my high hemoglobin level).
It was plain and clear to me that I would have a regular birth and not a C-section. The labor passed by so quickly (there wasn’t even time for an epidural) and so easily, that I had a hard time believing that I had already given birth.
This is the first birth out of five that I have undergone, where I was calm. Even the stress of those around me didn’t affect me, and they were very stressed!I had a normal birth after two Cesarean births.I arrived physically and psychologically prepared for a regular birth.
I didn’t countenance the possibility of an addition Cesarean surgery, even though it is usual after two Cesareans to give birth only through surgery.Concerning an epidural - there is nothing to say. Everything happened so swiftly that it was unnecessary, and I even forgot about the possibility of an epidural.I think that this birth was so quick and easy because of the work I did with TAT and that gave me the feeling of preparedness, the knowledge of what I should do, and the calm that I felt.It all happened so quickly that I couldn’t believe that I was already “after”.I thank G-d that He heard my prayers for a regular birth with the help of TAT, easy and swift, and that He sent me the right emissaries at the right time, who helped me prepare myself for this birth.
TAT ולידה
בשעה טובה נולד לנו בן ביום שלישי ט טבת (בשעה 7:03 בבוקר).הצירים התחילו בלילה, בערך בשעה 23:00. אלה היו צירים קלים, כל 15-20 דק'. חשבתי שזה יפסיק באיזשהו שלב והתארגנתי לשינה, בידיעה שצריך לשים לב לשעון.
התעוררתי מדי פעם, ושמתי לב שאני מתעוררת, נושמת, וחוזרת לישון. הסתכלתי על השעון, וראיתי שהצירים מגיעים כל כמה דקות (4, 5 או 7). יצאנו לירושלים בשעה 5:00 בערך. והגענו לפני 6:00.הלידה התקדמה במהירות. נשמתי נשימות עמוקות. לא סבלתי בצירים. רק בצירים האחרונים, שהיו כבר בפתיחה של 8, ולא הספקתי לנוח מהנשימות זה כאב. אבל אלה היו כמה דקות בלבד.
הגעתי לבית החולים, ואחרי שתי לחיצות התינוק היה בחוץ.בינתיים המיילדות גילו שאני בלידה פעילה אחרי שני ניתוחים קיסריים, ונכנסו ללחץ. אבל אני הייתי רגועה לחלוטין, ולא הבנתי על מה המהומה. כיוון שדיממתי הרבה לקחו אותי לחדר ניתוח כדי לעשות רביזיה (ניקוי של הרחם, כדי לבדוק שהדופן לא נקרעה). תוך כדי כך הם החתימו אותי על הסכמה לניתוח, עם הדגשה שאם ח"ו יש קרע ברחם, צריך לכרות אותו באופן מיידי. אני זוכרת שאמרתי להם שהכל בסדר ושהרחם שלם. הייתי ברוגע פנימי שלא אפשר לי להלחץ מהסביבה. (אח"כ נזכרתי שגם בלידות הראשונות דיממתי הרבה כך שזה נורמלי אצלי, ולא קשור לניתוח. דבר נוסף שהרגיע את הרופאים היה רמת המוגלובין גבוהה שהיתה לי).
זו הלידה הראשונה מתוך חמש שעברתי, שהגעתי אליה רגועה. גם הלחץ של כל הסובבים אותי לא הלחיץ אותי, והם היו מאוד לחוצים!
ילדתי בלידה רגילה אחרי שני ניתוחים קיסריים.הגעתי במוכנות פיזית ונפשית ללידה רגילה. לא העליתי בדעתי אפשרות לניתוח קיסרי נוסף, למרות שבד"כ, אחרי שני ניתוחים קיסריים - ממשיכים ליילד רק בניתוח.על אפידורל - אין מה לדבר. הכל קרה כ"כ מהר שלא היה צורך בכך, ובכלל, שכחתי מהאפשרות הזו.אני חושבת שהפעם הלידה היתה כ"כ מהירה וקלה בגלל הרגשת המוכנות, הידיעה מה עלי לעשות והרוגע שהייתי נתונה בו.זה עבר כ"כ מהר שלא האמנתי שאני כבר 'אחרי'
אני מודה לד' ששמע את תפילותי ללידה רגילה, קלה ומהירה, ושלח לי את השליחים הנכונים בזמן הנכון, שעזרו לי להכין את עצמי ללידה הזו.
TAT ולידה
TAT ולידה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה