Learning problems

A lot of people need help in there learning TAT is a great tool for that.

 just read the stories

 

 עברית אחרי אנגלית

 

 

 

 

 

Hyperactivity

Our daughter, Chaya Bracha, was very hyperactive in her Beit Ya'akov classroom. The teacher found her intolerable and impossible to keep in class.

She insisted she take Ritalin, a little amount to control her outbursts of speech and her inability to sit and think about the things the teacher is trying to teach. She would disrupt other children and she would run around the room. Since she's been to Mr. Spetter (this is the third time), but even after the second session with Mr. Spetter, the teachers recognized a significant improvement: that she no longer spoke out of turn, she no longer disrupted the other children.

What she did do: she sometimes didn't sit in her place, and she'd get up from time to time and walk around the classroom. The teacher did not found this intolerable; it was not so serious because she was in a special class. In addition, she was advancing in her class-work quite above the other girls, in spite of the fact that she was not the best-seated child in the room; the teachers are actually very pleased with her.

Now I hope after the third session she will be able to sit and be quiet and enter a regular classroom with 20 to 25 girls and participate as a regular child in a regular classroom.
The teacher found the change was an extreme, radical change, and she does not understand how, she does not know what to relate it to, just thinks perhaps it is because the child is now a half-year older, and is more mature; the teacher does not recognize that she is wrong; or she suspects that the child has been given a natural, homeopathic drug, which is also incorrect.

All we've done is diffused some of her fears, tension, and nervousness with the TAT technique, and we freed her from all of her inhibitions. Her mind is free to accept the lessons that she has to learn, to read and write and become educated.

   

 

 

 

 

 

 

 

Learning Disabilities

"A year and a half ago, I was suffering from anxieties, suicidal tendencies, traumas from schools and yeshivot from my childhood, a decline in spirit, and various fears, like a fear of being laughed at.

After coming to Eliezer and learning his treatment methods, the fears have left me, totally changing my inner feelings, my manner, and my goals for my life.
My direction has changed and I have gained a better understanding of what I really desire to do. I sincerely recommend these methods; they helped me and can help many more people."

I suffered from lack of mental clarity

Dear Eliezer Spetter.

Thank you so much for being the correct person to help me!

For many years I suffered from lack of mental clarity at certain times, especially if I was under pressure or in a sensitive situation.

Baruch Hashem, I found you and had five sessions. During the third session, I felt a tremendous improvement and after the fifth session I felt healed.

The feeling sometimes comes back in tense situations or if I am scared, but I have learned to repeat the sentences according to the technique that you taught me, and everything passes.

I pray that you will always be a faithful emissary and continue to help others.

With much thanks,

When the Rebbe harassed me

Dear Eliezer.

I wanted to thank for the treatment helped me so much to feel good about myself.

Since I was small, when the Rebbe harassed me, tag me as problematic and could learn frames.

Lately, I passed a severe blow when my beloved grandmother passed away and I found myself.

Since I got you a lot of problems I had were solved gradually, within a short treatment period and focused.

We met once a week meetings, and I see the world and myself pink glasses, a hat, "the day I feel strong enough to deal with even more things myself.

I got powers and abilities that and I thank you!

Thanks,

 

 

 

 

 

 

 בעיות למידה

הרבה אנשים זקוקים לעזרה בלמידה לשם.
  TAT הוא כלי נהדר בשביל זה.

  רק לקרוא את הסיפורים

 

 

 

היפראקטיביות

בתנו, חיה ברכה, הייתה מאוד היפראקטיבית בכתה שלה בבית ספר בית יעקב.

המורה מצאה שהיא בלתי נסבלת להחזיק בכתה.

המורה דרשה שהיא תיקח "ריטלין", כמות קטנה כדי לשלוט על התפרצויות הדיבור שלה

ואת חוסר היכולת שלה לשבת ולחשוב על החומר שהמורה ניסתה ללמד.

היא הייתה מפריעה לילדות האחרות, והייתה רצה מסביב לחדר.

מאז להעלות שורה שהיא אצל מר ספטר (עכשיו זו הפגישה השלישית),

אבל כבר אחרי הטיפול השני עם מר ספטר, המורות הכירו בה שיפור ניכר:

היא הפסיקה להתפרץ בדיבור של אחרים, והיא לא הפריעה לתלמידות האחרות.

מה שהיא כן עשתה: היא מעטה לקום ממקומה, וכשהיא מדי פעם קמה, היא הסתובבה קצת בתוך הכתה.

למורה זה לא הפריע במיוחד, מכיוון שזו כתה של חינוך  מיוחד.

בנוסף, היא מאוד התקדמה בלימודים ועברה את התלמידות האחרות, למרות שהיא לא יושבת חלק מהזמן.

המורות מאוד מרוצות ממנה עכשיו.

אני מקווה שאחרי הטיפול השלישי היא תוכל לשבת בשקט ותוכל להיכנס לכתה רגילה של 20-25 בנות ותשתתף כתלמידה מן המניין.

המורה ציינה את השינוי בה כקיצוני, והיא לא מבינה מה גרם לשינוי כה ניכר -

היא חושבת שהילדה התבגרה, או שהיא קבלה תרופה טבעית, הומיאופתית; גם זה לא נכון.

אנחנו פשוט שחררנו אותה מהפחדים, לחצים, והעצבים על ידי שיטת TAT,

ושחררנו אותה מכל המעצורים שלה.

הראש שלה פנוי כעת לקבל את השיעורים שהיא צריכה ללמוד: קריאה, כתיבה, ולהיות מחונכת.

 

 

טראומה, דיסלקציה

האם אתה יכול לספר לי חלק מהטראומות הקשות שלך שעבדנו עליהם?

חלק מהטראומות היו עם ההורים שלי ובתהליך ההתבגרות, ובמאבקים עקב דיסלקסיה ולקויי למידה.

אני יכול לומר שהיו לי הרבה טראומות בקשר לחינוך ולבית הספר ואיך שהתנהגו כלפיי.

לימודיי במכללה גם היו טראומה גדולה.

אני עדיין סבלתי מפחדים מהטראומות האלה שמאוד השפיעו על חיי.

הנישואין שלי לא היו הכי טובים. עשרים השנים שלי בישראל לא היו הקלות בחיי.

את כל הטראומות האלו שחררתי בעזרת TAT.

הקשר שלי עם אבי השתפר מאוד. בכלל, גם הקשרים שלי עם אנשים השתנו.

בעקבות העבודה בשיטת TAT, אני מבין גם אחרים וגם את עצמי הרבה יותר טוב.

אמרת לי בתחילת הטיפולים שכשדברת עם אביך בטלפון, לאחר השיחה נתקפת זעם.

בדיוק. הייתי ממש זועם, במצב מעוות, וימים שלמים הייתי חוזר על השיחה בראש שלי.

הייתי מתעייף מרוב מחשבות. היום המצב הפוך. רוב הזמן יש לנו שיחות נעימות. יש לנו קשר טוב.

אבי ניצול שואה ויש לו את הבעיות שלו. עכשיו אני יכול לקבל אותו ולהבין אותו.

פיתחתי קשר חם כלפיו, ואני מתייחס אליו בדרך הנכונה.

כמו כן, בהתייחס לקשר עם אשתי - אני מסוגל להתמודד עם כל מה שבינינו בצורה ראויה.

סיפרת לי שכשרק התחתנת, נזרקת מהישיבה.

הייתה לך בעיה באמירת קידוש, והפסקת להניח תפילין. נכון.

נוסף על כך, מצד אחד שנאתי את ה', ומצד שני הרגשתי מחובר אליו.

זה היה עניין חזק, קשר מאוד סכיזופרני לגבי ה'. קשר אהבה/שנאה. כן, הוא קיים, ואתה תלוי בו.

ושנאתי אותו בגלל החיים שהייתי חייב לחיות. עכשיו, ברוך ה', אני שוב מניח תפילין. אני שוב מתפלל ולומד.

ספרת לי גם שבתחילת הנישואין, בגלל שאמרת קידוש בצורה כל כך גרועה עקב הדיסלקסיה,

אשתך שאלה שאלת רב, ולכן תמיד הרגשת שאתה עומד לפני בית דין, שאתה עומד בשיפוט.

אכן. במשך עשרים שנות נשואים, אמירת קידוש הייתה טראומטית בכל פעם מחדש.

היום אני כבר לא מרגיש שאני עומד לדין כשאני מקדש. אני כמעט לא טועה כשאני מברך בנוכחות אנשים אחרים.

וגם אם אני טועה, אני מתקן את עצמי וממשיך הלאה.

זה כבר לא עניין גדול, ואני לא מרגיש שנכשלתי ושעולמי חרב.

פעם, הרגשתי שאני כשלון בכול .היום אני מרגיש בסדר ויותר בטוח בעצמי.

לא מזמן התקשרת אלי אחרי שהיית ב"שבע ברכות", ואמרת לי, "אני משוחרר משד הדיסלקסיה".

נכון, נכון. אני הרגשתי אחוז אימה כשהייתי צריך לברך בקהל. וכן, לפני שבועיים, כיבדו אותי באמירת אחת מה"שבע ברכות".

בדרך כלל, הייתי מלא פחד קהל. עכשיו לא פחדתי, בירכתי בקול רם, ברור, ובלי טעויות.

אתה מתכוון שאתה לא הופך מילים?

נכון.

אתה מתכוון שאתה לא מבלבל מילים יותר? אתה קורא נורמלי עכשיו?

אמת. אני כבר לא מבלבל מילים. הקריאה שלי מאוד השתפרה, אני יותר נינוח, יותר בטוח, יותר סומך על עצמי.

אולי הקריאה לא הכשרון הכי-הכי שלי, אבל מאוד השתפרתי במשך חודשי הטיפולים כאן.

אמרת שקודם, כשהתפללת בבית הכנסת, לא יכלו לשמוע אותך.

ופתאום אתה מתפלל בקול רם.

נכון. רוב הזמן, בגלל הדיסלקסיה, חששתי להתפלל בקול, פחדתי שאני אטעה.

עכשיו אני קורא בשטף, ואני יכול להתפלל בקול המתאים בבית הכנסת בלי לפחד שמישהו יסתכל עלי ויצחק על ההיגוי שלי או על הטעויות שלי,

ואין כבר הרגשת שיפוט עקב אי-יכולת לתפקד.

אתה אומר שעקב הטיפולים בשיטת TAT, גילית שהדיסלקסיה שלך קשורה לטראומה?

הייתי אומר שאחוז גדול קשור לטראומה.

איזה אחוז?

כפי הנראה, מעל תשעים אחוזים במצב טראומתי.

אולי יש קצת בעיה נוירולוגית, אנטומית, אבל כל זה הוא קטן מהחלק הרגשי.

חשבת בהתחלה שלעולם לא תתגבר על זה?

כן. חשבתי שזאת נכות לכל חיים, גזר דין מוות.

נולדתי כך, נועד לחיי שבי, לחיים של לקויים בקריאה, להיות אדם שלא מתפקד כראוי בחברה כי לא יכולתי לקרוא,

והרבה דברים ביהדות מבוססים על הקריאה.

אז אולי עכשיו יש לך מחשבות על קריירה, התחלות חדשות בחיים, לימודים?

אני שוקל אולי ללמוד באולפן לעברית, וזאת אחרי עשרים שנה בישראל.

תמיד חששתי להכניס את עצמי למצב של כשלון. היום זה נראה לי אחרת.

בגילי, להתחיל בלימודים עלול להיות קשה - אני גם צריך לדאוג לפרנסה. יש לי אישה וילדים.

לא קל להתמסר ללימודים. באופן כללי, אני מלא יותר התלהבות, יותר מסור.

ההרגשה שאני מסוגל להצליח בחיים עלתה ברמות גבוהות בתשעים אחוזים ויותר.

בתחילה, חשבתי שאני אבוא לשלוש פגישות TAT;

הנחתי שאני אשלול את זה, שזה לא יהיה שווה דבר.

הייתי חייב לעשות את זה בשביל הגירושין, להראות לבית דין שעשיתי צעד ב"שלום בית" - זאת הייתה הכוונה שלי כשבאתי בהתחלה.

לא ציפיתי לתוצאות. באתי במחשבה של "קדימה, נתגרש, בואו נגמור עם זה". במהרה גיליתי שזה משהו אחר.

ואז החלטתי שאמשיך לבוא במשך חודשיים-שלושה, וזה הפך לשלושה-שישה חודשים.

אני מטופל פה כבר 15 חודשים, ואני רואה כמה הייתי זקוק לזה וכמה זה כדאי. אני מרגיש שזה עזר לי מאוד.

תודה לך על הסבריך.

סבלתי מדי פעם מחוסר צלילות בראש

לכבוד הרב ספטר שיחי'

תודה רבה מאוד על שהיית השליח הנכון לעזור לי. במשך שנים רבות סבלתי מדי פעם מחוסר צלילות בראש. במיוחד בזמנים לחוצים או רגישים.

מה זאת אומרת? כאילו קיר מונח בראש ולא נותן להתרכז, לזכור, לחשוב, להבין לעומק.

ב"ה הגעתי אליך לחמש פגישות. כבר בפגישה השלישית הרגשתי הטבה רצינית ולאחר חמש פגישות הכל עבר.

כיום, לפעמים חוזרת אלי האי-צלילות מפחד או ממתח, ולמדתי לומר את המשפטים לפי השיטה שלך, וזה עובר.

יעזור ה', ושתמיד תוכל להיות שליח טוב ולעזור לאנשים.

בברכה מרובה.

הרבי התנכל בי

בס"ד

לאליעזר היקר.

רציתי להודות על הטיפול שעזר לי כל כך להרגיש טוב עם עצמי.

מאז שאני קטן, כאשר הרבי התנכל בי, תייגו אותי כבעייתי ולא יכולתי ללמוד במסגרות רגילות.

בזמן האחרון, עברתי משבר קשה ביותר כאשר סבתי האהובה נפטרה ולא מצאתי את עצמי.

מאז שהגעתי אליך הרבה בעיות שהיו לי נפתרו בהדרגה, וזאת תוך תקופת טיפול קצרה וממוקדת, בפגישות של פעם בשבוע.

היום, רואה את העולם ואת עצמי דרך משקפיים ורודות , ובע" ה היום אני מרגיש מספיק חזק גם להתמודד עם דברים נוספים בעצמי .

קיבלתי כוחות ויכולות, ועל כך אני מודה לך !

בתודה,